השפה העברית

נהפוך הוא

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של כתיב
שאלה של כתיב
לדף הקודם | לדף הבא


חג הפורים המתקרב הוא הזדמנות לדון בטעות כתיב שמקורה במגילת אסתר.

מקובל היום להשתמש בצירוף "נהפוך הוא" כמין קיצור לביטוי "ההיפך הוא הנכון", ומשתמשים בו בעיקר כשרוצים להכחיש טענה שלילית כלשהי:

  • "היא לא פותרת כלום, נהפוך הוא, היא רק מסבכת הכל"
  • "לא עשית שום דבר רע, נהפוך הוא"

יש הטועים וכותבים את צירוף המילים הזה במילה אחת ("נהפוכו"). אולי זה משום שצירוף המילים המקורי אינו ברור, והמילה "נהפוכו" נראית טבעית יותר (אולי כמין צורת עתיד מוארך, בנוסח "נהפוכה"). אך זו אינה מילה אחת, אלא צירוף של שתי מילים "נהפוך" + "הוא" ומקורן במגילת אסתר (ט א):

בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם,
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם.

כלומר, באותו היום שבו אויבי היהודים חשבו שהם השולטים (שִׂבְּרוּ הוא צורה עברית לפועל הארמי סבר, שפירושו חשב), קרה ההיפך והיהודים הם ששלטו בשונאיהם.

שימו לב, שהמילה "נהפוך" שבפסוק אינה צורת העתיד של הפועל "הפך" בבניין קל, אלא זאת צורת המקור המוחלט של בניין נפעל, המשמשת בפסוק במקום צורת העבר. צורת המקור המוחלט משמשת לעתים במקרא כתחליף לפועל בזמנים שונים, ובמגילת אסתר שימוש זה נפוץ במיוחד; במקרה זה - במקום פועל בעבר. התחביר של הפסוק קצת מסורבל. בתרגום מילולי הוא אומר בערך כך: בשלושה עשר באדר; ביום שבו פקודת המלך היתה צריכה להתבצע; בַּיּוֹם [שבו] חשבו אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם ([אך נהפך ליום שבו] הַיְּהוּדִים שלטו הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם), נקהלו היהודים בעריהם...".




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022