|
שתי המילים קיתון וקיטון מקורן ◄ביוונית. הכתיב הדומה של המילים גורם
לפעמים לבלבול ביניהן.
הקיתון היווני (κώθων) הוא מעין "מסטין" צבאי שבו השתמשו לשתיה ולאחסון נוזלים.
המילה קיתון מופיעה לראשונה במשנה: דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁבַּא לִמְזוֹג לְקוֹנָיו וְשַׁפַךְ הַקִּיתוֹן עַל פָּנָיו ( סוכה ב ח). ובתלמוד מסופר על שניים שהיו מהלכים במדבר וברשותו של אחד מהם קיתון מים, שהמים שבו מספיקים רק לאדם אחד. ואז עולה השאלה: האם עליו לשתות לבד (ולהינצל) או לחלוק את המים עם חברו? היום משתמשים במילה קיתון בעיקר במובן המושאל, כגון:
המילה השניה, קיטון, מקורה במילה יוונית אחרת ( κοιτών) שפירושה הוא חדר שינה. מעניין לציין שהמילה קיטון קיבלה בעברית של ימינו משמעות של חדרון קטן, חדר שינה זעיר – כנראה גם בגלל הדמיון למילה "קטן". וגם הקיטון מופיע במקורות:
מבחינה דקדוקית:
קיתון (ז') - ברבים: קיתונות (ובמקורות גם - קיתוניות או קיתונים). קיטון (ז') - ברבים: קיטוניות. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|