השפה העברית

מיוונית

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא


ההשפעה על העברית

השפה היוונית, אחת משפות התרבות החשובות, השפיעה רבות על העברית. בסך הכול חדרו לעברית מיוונית, בין ישירות ובין בעקיפין, כמה אלפי מילים.

התקופה הראשונה שבה העברית היתה נתונה להשפעת התרבות היוונית היא התקופה שבין כיבושיו של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפני הספירה ועד השתלטות הערבים על א"י במאה השביעית לספירה. ביצירות חז"ל שנכתבו בארץ (במשנה, בתוספתא במדרשים ובתלמוד הירושלמי) מוצאים השפעה יוונית רבה, ואילו בתלמוד הבבלי היתה השפעה פחותה. בסך הכל חדרו לעברית בתקופה הזאת כארבעת אלפים מילים, רבות מהן משמשות אותנו עד היום.

גם לאחר תום הכיבוש היווני המשיכה היוונית להשפיע על העברית. למשל, בלשון הפיוט מוצאים שרידים של מילים יווניות, כמו המילה "גיא" במשמעות "ארץ", שכנראה הגיעה מן היוונית.

מילים יווניות רבות נוספות חדרו לעברית מן הערבית בתרגומיהן של יצירות חכמי ספרד. דורות של מתרגמים, והמפורסמים ביניהם משפחת התיבונים, העתיקו לעברית ספרים רבים וביניהם: ספר האמונות ודעות לרב סעדיה גאון, מורה נבוכים לרמב"ם, ספר הרקמה לרבי יונה אבן גנאה ועוד. מילים רבות שלא נמצאו בעברית הועתקו אליה מן הערבית ופעמים רבות היו אלו מילים שמקורן יווני – למשל המילה "אקלים". באותו אופן חדרו לעברית צרופים רבים שהם תרגומים מן היוונית: "שלילה", "בכוח", "בפועל", המילה "צורה" בצירופים: "פשט צורה - ולבש צורה" ועוד.

בתקופה המודרנית נוספו לעברית מילים ◄לועזיות רבות שחלקן גם הוא ממקור יווני. למשל, "גיאוגרפיה", "ביולוגיה", "מתמטיקה" וכן מונחים רבים מתחומי המדע השונים ומתחומים כלליים, כגון "סימפטיה".

השפעות על הדקדוק העברי

קידומת א-
מילים יווניות הפותחות בעיצור שוואי אינן ניתנות להגייה בעברית. כאשר מילים יווניות כאלה חדרו לעברית, הוסיפו לפני העיצור השוואי את תנועה ה◄אל"ף הפרוסתטית. כך נוצרו מילים כגון: אסטרטג, אסכולה, אספרגוס, אפלטון, אצטבה, אצטדיון, אצטרובל ועוד. לעיתים נוספה אל"ף פרוסתטית גם למילים הפותחות במקור בתנועה, כגון: אכסניה (xenia), אלכסון (loxos). בימינו קל יותר לדוברי העברית להגות מילים כאלו, ולכן בחלק מהמילים כבר לא נהוגה היום האל"ף (למשל במילה ספורט - שנהגתה פעם אספורט).

מילים שמקורן ביוונית*

כללי: אוויר, אורלוגין, איסטניס, אלכסון, בסיס, דוגמה, דיוקן, הדיוט, זוג, חלודה, כרטיס, נימה, סימן, סנטר, פזמון, לפייס, קוביה.
אוכל: אטריות, סופגניות.
בניין: אכסדרה, אצטבא, ארכיטקט, בימה, גזוזטרא, דיוטא, וילון, טרקלין, מלט, ספסל, פסיפס, פרגוד, פרוזדור, קמין, קתדרה, תריס.
דת ופילוסופיה: אזוטרי, איצטגנין (אסטרולוג), אסכולה, אפיקורוס, אקדמיה, הגמון, מיסתורין, סנהדרין.
היגיינה: בלן, נטלה, ספוג.
כלים: אזמל, אפרכסת, דפוס, מכונה, נרתיק, ספוג, ספל, עוגן, פנס, פנקס, קומקום, קיתון, תיק.
לבוש: אצטלה, הינומה, סודר, סנדל.
מנהל: אוכלוסיה, אנדרלמוסיה, ארכיון, טופס, טמיון (=אוצר), נימוס, ערכאות, פולמוס, פומבי, פרהסיה, קונדס, קלפי, קנוניה.
מסחר: גרוטאות, דורון, סיטונאי, פרנסה, פרקמטיה (פרקמטיא).
משפט: אפוטרופוס, סנדק, סניגור, פרקליט, קטיגור, לקטרג.
עולם הצומח: איריס, אספרגוס, הרדוף, יקינתון, כרוב, מלפפון, מנטה, נרקיס, פטרוזיליה, קקטוס, שזיפים, שיפון.
ערים ומבנים: אטליז, אנדרטה, נמל, סימטה, מטרופולין.
ספורט: אצטדיון, אתלט, מרתון.
צבא: אסטרטגיה, בליסטראות (ובליסטיקה), טכסיס וטקטיקה, קברניט.
תיירות: אכסניה, פונדק.
תרבות: אנגרמה, אנקדוטה, בימה, הימנון, פיוט, פלינדרום, תיאטרון.
_____________________
*רשימה חלקית, בעיקר של מילים שחדרו לעברית בתקופה העתיקה

ביטויים וצירופי מילים

חוקים דרקוניים, חרב דמוקלס, חי על האולימפוס, עבודה סיזיפית, עקב אכילס, תיבת פנדורה.


הפניה יחזקאל קוטשר, השפעת היוונית על הלשון העברית, מחניים, תשכ"ז גליון קי"ב.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022