פיקח או פיכח

פיקח (clever, smart) – אדם חכם הרואה דברים לעומקם, מעבר למה שגלוי לעין.

• כינויו של הפיקח ניתן לו משום שעיניו פקוחות (פתוחות), ואולי גם אוזניו: רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר; פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע (ישעיהו מב כ). ובתלמוד: "פיקח שנשא חרשת" (יבמות קיב).
• על הפיקח נאמר שהוא יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להכנס אליהן.

לעומת זאת,
פיכח (sober) – הוא אדם נקי מאלכוהול, שראשו צלול.

• בתלמוד: "כד פכח ממנו חמרא" (מגילה ז) – כאשר פגה ממנו שכרותו.
• ובבניין פיעל: "יין קשה – שינה מְפכחתו" (ב"ב י).