| 
	
	
	
	
	
	 
	 
 | 
   | 
	
	
		
		
			
			ו' ההיפוך
ו' המקדימה פעלים בזמן עבר או עתיד הופכת את זמן הפועל (מעתיד לעבר ולהיפך). 
 
- וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ – המלך קם, וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם - אמר אל העם. 
  
בשילוב עם הפסק: וַיֹּאמֶר (באמצע פסוק) לעומת וַיֹּאמַר (הפסק).
 צורות פועל מקוצרות
וַיִּקָּר המקרה, וַיֵּט אָהֳלֹה, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ.
 צורות פועל מוארכות
צורות מוארכות קיימות בעיקר בעתיד ובצווי.
 
- בעתיד: נִפְעְלָה (נִפְרְצָה, נִשְׁלְחָה וכד') במקום נִפְעֹל ונִפְעַל.
 - בצווי: לְכָה דוֹדִי, קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל-עַמֵּנוּ 
  
צורות איווי ("צווי עצמי")
 
צורת עתיד מוארך שיש בה גם מן הקריאה לפעולה:
 
- נָבוֹאָה לְמִשְכְּנוֹתָיו נִשְתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו
 - וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ
 - שִלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת
 - אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ
 - נֵלְכָה נָּא עַד הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּם אִיש קוֹרָה אֶחָת
  
זמנים לא שגרתיים (היבטים)
 
- עתיד במשמעות עבר: אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה (שמות טו א)
 - עתיד במשמעות הווה: לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ (בראשית כד לא), לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ (שמות ב יג)
 - עתיד במשמעות צווי: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן (שמות א כב)
 - עתיד מהופך במשמעות עתיד: תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה (שמות יז ב)
 - בינוני במשמעות עבר: וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת (שמות כ יד)
 - בינוני במשמעות הווה: אִם-יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת-אָחִינוּ, אִתָּנוּ--נֵרְדָה, וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל (בראשית מג ד)
 - בינוני במשמעות עתיד: לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן (מל"ב ד טז), הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה
 - בינוני במשמעות תאור מצב:
- בהווה: הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-ה' (דברים לא כז)
 - בעתיד: יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ (דברים כח כה), וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם (דברים כח כט)
  
 - בינוני במשמעות תואר הפועל: וַיֵּלֶךְ, הַפְּלִשְׁתִּי, הֹלֵךְ וְקָרֵב (שמואל א יז מא)
 - עבר במשמעות הווה: כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם (ירמיהו כט יא)
 - עבר במשמעות עתיד: עַד-אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי (שמות טז כח)
 - עבר מהופך במשמעות עתיד יחסי: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר .. וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס (שמות טז כא)
 - עבר מהופך במשמעות צווי: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית (מלכים א, יד ב)
 - מקור מוחלט בתפקיד עבר: הֶחֱרִיבוּ .. אֶת-אַרְצָם. וְנָתֹן אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, בָּאֵשׁ (ישעיהו לז יח)
 - מקור מוחלט בתפקיד צווי: הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ (ישעיהו לח ה)
  
"היה" כפועל עזר לפני..
 
- עתיד במשמעות עבר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק (שמות יז) 
 - עתיד במשמעות עתיד: וְהָיָה, אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בַּה' .. וּמָחָר (יהושע כב יח)
 - בינוני במשמעות עתיד: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים .. מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן (ישעיהו יט יח)
 - מִהְיוֹתָם בָּא אֶל-עֲרֵמַת עֶשְׂרִים (חגי ב טז)
 -  בינוני במשמעות עבר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד (שמות יט יט)
  
"הנני" כלשון התחייבות
 
- הִנְנִי אֹסִפְךָ אֶל-אֲבֹתֶיךָ (דבהי"ב לד כח)
 - הִנְנִי יוֹסִף עַל-יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (ישעיהו לח ה)
 - לָכֵן הִנְנִי נָטִיתִי אֶת-יָדִי עָלֶיךָ (יחזקאל כה ז)
  
מקור מוחלט
 
- לפני הפועל: שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ (ירמיהו לא), כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ (שמואל א כד כ)
 - אחרי הפועל: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג (במדבר יא טו), וְנָגַף ה' אֶת-מִצְרַיִם, נָגֹף וְרָפוֹא (ישעיהו יט כב)
 
  
מקור נטוי
 
בעברית הקדומה קיימות שתי צורות מקור נטוי: זכרית (הרג ← לְהָרְגוֹ) ונקבית (הלך ← בְּלֶכְתְּךָ).
 
שימושים שונים בצורת המקור
 
פועל ומקור:
 
- שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת-הַשֶּׁמֶשׁ (קוהלת ט יא), אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי, וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי (קוהלת ח ט)
 - וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת ... וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ ... הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת 
(יהושע ו יג)
  
פועל + מקור:
 
- לְשׁוֹן חֲכָמִים, תֵּיטִיב דָּעַת (משלי טו ב), לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא (ישעיהו א)
 - וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (בראשית לז ד)
  
פועל + אות שמוש + מקור:
 
- בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת (ישעיהו לח)
 - הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-ה', מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ, מִשְּׁמוֹעַ (ישעיהו נט), מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף, וגורנך (וּגְרוֹנֵךְ) מִצִּמְאָה
(ירמיהו ב כה)
 - כִּי-קָצַר הַמַּצָּע, מֵהִשְׂתָּרֵעַ; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה, כְּהִתְכַּנֵּס (ישעיהו כח כ)
 - רָאִיתִי הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל לִשְׁלֹחַ אֶת-עֶבֶד הַמֶּלֶךְ (שמואל ב יח כט)
  
בתפקיד צווי:
 
- לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ (דברים לא כו)
  
נסמך:
 
- קְנֹה-חָכְמָה--מַה-טּוֹב מֵחָרוּץ; וּקְנוֹת בִּינָה, נִבְחָר מִכָּסֶף (משלי טז טז)
  
			
					 
		
		
		
		כל הזכויות שמורות © 
		 רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2025 
		
	 
 | 
			
	
 |