השפה העברית

קו מפריד

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של פיסוק
שאלה של פיסוק
לדף הקודם | לדף הבא


קו מפריד (—)
משמש להפרדה בין חלקי המשפט:
  • כתחליף לפסיק: "אָזניו הקטנות מושפלות – והוא נראֶה כמתנמנם או כמעמיק מחשבה".
  • לפני כינוי מסכם: "כל העומד לפני מאחורי ומצדדיי – הוא העומד".
  • להפרדה בין שאלה לתשובה: "עכשיו מה אני צריך – להסיח דעתי מבלומה וליתן דעתי לארוסתי".
  • לפני חלק משפט התלוי בחלק הקודם: "משכים בעוד לילה לקבל את העיתונים. חילקם – ממהר ורץ".
  • להפרדה בין מקרים שונים: "אתמול – הוא, היום – אתה, וּמחר – אני".
  • במקום שיש השמטה במשפט: "בדורנו אנו שעניים משימים עצמם עשירים ועשירים – עניים".
  • כתחליף לנקודתיים, לפני מילים או צירופים שהם פירוט או תוכן או הסבר של מה שקדם להם:
    "זכית – מטריחים עצמם עליך אפילו להציץ לתוך לבך. לא זכית – אינם משגיחים אפילו בפניך".
  • לפני ציטוט ישיר: "אמרה אי אפשר. – למה? מפני שעליה ללכת למקום אחר".
  • במקום שלוש נקודות: "כאילו אין לי שתי בנות. כאילו אין לי – אישה".
  • לעתים בא קו מפריד בין הנושא לנשוא במשפט שמני שאין בו אוגד (דרך שכיחה בכותרות):
    "אלנדה – נשיא צ'ילי; שמחה בעולם הקומוניסטי".

קו מפריד לציון טווח (–)
קו מפריד משמש גם לציון טווח, להפרדה בין שמות וכיו"ב:
  • טווח ("עד") בין מספרים (בספרות או באותיות) או בין ערכים שונים: סעיפים ב'–ז'; בשנים תשס"ח–תשע"ג; עמ' 16–32; ערכים דבק–דבש; בין השעות 14:00–16:00.
  • להפרדה בין שמות שונים: מילון איילון–שנער, קו חיפה–נהריה.
    שימו לב בשם "תל־אביב–יפו" הקו הראשון הוא ◄מקף (מחבר בין שני חלקים של אותו השם) והקו השני הוא קו מפריד (מחבר בין שני שמות שונים).
  • חיבור בין אותיות לועזיות: אף–בי–איי, סי–איי–איי, אס–או–אס.

  • הקו המפריד התקני הוא קו ארוך יחסית (למעשה יש שני סוגים – ראו פירוט במאמר המוסגר). מטעמי נוחות, נהוג להשתמש במקום הקו המפריד בסימן המינוס (-).
  • משני צידי הקו המפריד יבואו רווחים רק אם הוא מפריד בין חלקי משפט שונים; בציון טווח אין שמים רווח לפני הקו המפריד או אחריו.
  • ניתן להקליד את סימן הקו המפריד הרגיל על ידי הקשה על ALT 0150 (ראו: ◄איך להקליד סימנים מיוחדים). בתוכנת Word ניתן להקליד אותו על ידי לחיצה על מקש ה-CTRL ועל המינוס שבקצה הימני העליון של מקלדת הספרות. תוכנת Word הופכת מינוס שלפניו ואחריו יש רווח לקו מפריד באופן אוטומטי.
  • את המספרים יש לכתוב כסדר כתיבת המילים בעברית, כלומר מימין לשמאל.
    למשל: עמ' 47–53 [ולא 53–47].

*בספרים מודפסים מקובל להתאים את כל השורות כך שיקבלו אורך זהה. אחד האמצעים לכך הוא שימוש בקווים מפרידים באורכים שונים. עם המעבר למחשב הומרו שניים מן האורכים האלה לתווי Unicode. תווים אלה משמשים גם את העברית וגם את האנגלית:
  • קו מפריד קצר יחסית הנקרא N-Dash (אורכו במקור היה כאורך האות N), ומתאים במיוחד לציון טווח. זהו הקו המפריד המקובל בתוכנות העריכה. ניתן לקבלו במחשב על ידי הצירוף ALT+150.
  • קו מפריד ארוך יחסית הנקרא M-Dash (אורכו במקור היה כאורך האות M), לעיתים ללא רווחים לפניו ואחריו. קו מפריד זה מיועד להפרדה בין חלקי המשפט. ניתן לקבלו במחשב על ידי הצירוף ALT+151.



זוג קווים מפרידים
מציינים קטע שנוסף למשפט לשם הבהרה והרחבה.
  • לציון הסגר באמצע משפט (במקום פסיקים או סוגריים):
    • "ורק אחרי כן ישוב אריה – אם אין היום יום השוק – אל ביתו לשתות תֵּה".
    • "למלאכה הזאת – כלומר, למלאכת שתיַת תה – לא קרב אריה כי אם אחרי התפּשטוֹ את קפּוֹטתוֹ".
  • לציון תמורה: "וּ'כלי הקֹדש' של בית-המדרש – החזן והשמש – פוסחים על סִפּוֹ בפה מלא אָלה".
רצף נקודות/רצף קווים - - -
רצף נקודות או רצף קווים מציין קיטוע שלא ניתן להביעו במילים (לרוב בספרים בלבד).



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022