![]() |
מטרתו של הפיסוק היא להקל על הקריאה ולסייע בהבנת הטקסט. הפיסוק מחלק את הקטע הכתוב
לקטעים קצרים ונוחים יותר לקליטה, ובכך הוא מסייע בהבנת התפקיד התחבירי והמשמעות של כל קטע.
שיטת הפיסוק שאנו משתמשים בה היום היא המצאה חדשה יחסית: הפיסוק המודרני התפתח בהדרגה רק לאחר המצאת הדפוס
בשנת 1454. כללי הפיסוק באנגלית, למשל, קיימים רק מאז תחילת המאה ה-17.
חוקי הפיסוק המקובלים בעברית עברו שינויים עם השנים. בעבר היתה נהוגה בארץ שיטת הפיסוק הגרמנית, המתאפיינת בכך שהפסיק תוחם משפטים משועבדים (פסוקיות). בשנת 1994 שינתה האקדמיה ללשון את כללי הפיסוק וקבעה את הפיסוק האנגלי כבסיס לפיסוק בעברית. על פי חוקי הפיסוק האנגלי, הפסיק משמש לציון הפסקה בשטף הדיבור.
למען בהירות הכתיבה, נהוג להצמיד את סימני הפיסוק הבאים למילה שקודמת להם ואחריהם לשים רווח:
![]() הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|