השפה העברית - נקודות
השפה העברית

נקודות

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של פיסוק
שאלה של פיסוק
לדף הקודם | לדף הבא

נקודה (.)
  • באה בסוף משפט, גם אם הוא קצר או קטוע.
  • אין לשים נקודה בראש מאמר או כותרת.
  • אין לשים נקודה אחרי שם הבא כחתימה בסוף מכתב.
  • אין לשים נקודה בסוף שורה ברשימת פריטים המופרדת לשורות1.
  • במספרים עשרוניים, הנקודה מפרידה בין החלק השלם של המספר לבין השבר העשרוני.
  • נקודה הבאה אחרי מספר או צרוף של אותיות, מציינת מספר של סעיף (בדומה לסוגר שמאלי).


1 שימו לב, שיש הבדל בין רשימת פרטים כגון:
  • לחם לבן
  • קוטג'
  • עגבניות
לבין רשימה הכוללת משפט או מספר משפטים בעברית.
כאשר מדובר במשפט מלא מבחינה תחבירית, יש לשים בסופו נקודה. הרי אין היגיון לכתוב את סימני הפיסוק הפנימיים ולהשמיט דווקא את הנקודה שבסופו.

נקודה ופסיק (;)
  • נקראים גם 'פסיק-נקודה'.
  • מציינים חיבור בין שני משפטים עצמאיים שיש ביניהם קשר רעיוני.
  • משמשים כמפרידים נוספים ברשימה שיש בה צורך במפריד נוסף על הפסיק. למשל, ברשימה שבה הפסיק משמש כתמורה או שיש בה רשימות משנה שכל אחת מהן מופרדת בפסיקים.

נקודתיים (:)

  • באות לפני דיבור ישיר וכן לפני הסבר או פרוט שקודם לו ביטוי מכליל.
  • בכל משפט שאיננו משפט של דיבור ישיר, אפשר להחליף את הנקודתיים בקו מפריד (–).
  • מציינות סוף פסוק במקרא, וכן סוף שורה או סוף בית בשירה העברית המוקדמת.
  • בספרות הרבנית, נקודה משמשת כהפניה לעמוד א' של דף, ונקודתיים - לעמוד ב'.
  • מפרידות בין ציון של שעות ודקות. למשל השעה 09:25 היא תשע ועשרים וחמש דקות.

שלוש נקודות (...)
  • מציינות בדרך כלל היסוס, הפסקה בדיבור או השהייה בסיפור.
  • מציינות לפעמים קיום של מידע נוסף שהקורא אמור להסיק בעצמו, והדובר נמנע מלמסור אותו במפורש (למשל כדי להימנע מאמירה בוטה או לא מקובלת).
  • שלוש נקודות בתוך סוגריים מציינות השמטה בציטוט או ניחוש של השמטה במקור.
  • בטקסטים ספרותיים, שימוש בשלוש נקודות כחיפוי על תאור לא שלם או לא מדויק נחשב בדרך כלל לסגנון לא טוב.


שימושים חדשים
סימן שאלה ושלוש נקודות ?...
  • שאלה שלא מנוסחת עד הסוף. רומזת שיש דברים שלא נשאלו במפורש ושהשומעים אמורים להבין לבד.





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016