השפה העברית
הלקיחה פירושה לפעמים נתינה
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

בפרשת תרומה בפסוק ב' פרק כ"ה ספר שמות נאמר:

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.

לכאורה, היה צריך לכתוב "ויתנו לי תרומה", כי תרומה נותנים ולא לוקחים, ולאור אי התאמה זו נכתבו תלי תלים של פירושים והועלו השערות שונות.

הראב"ע, שידיו רב לו גם בבלשנות, מבאר את הסוגיה בפשטות הגיונית, כדרכו, ומפרש:

"ויקחו לי תרומה, מילת לקיחה עם למ"ד כמו נתינה, וכן 'קחי לי מעט מים'".

להלן הפסוק המלא מהמקורות אותו מביא הראב"ע כדי לחזק את פירושו:

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה, וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר,
וְהִנֵּה-שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים;
וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: 'קְחִי-נָא לִי מְעַט-מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה'.
(מלכים א', פרק י"ז פסוק י')


לדברי הראב"ע, לא במקרה נאמר בשמות "ויקחו לי", כמו במלכים א' על אליהו, שאמר לאישה האלמנה "קחי נא לי". כאשר מילת הלקיחה עם ל' במילה צמודה [או לאחר דילוג שאינו משנה את המשמעות, כתוספת מילת הבקשה נא], כי אז הלקיחה היא כמו הנתינה. כדי לתת חפץ, צריך ליטול אותו, ולפיכך – קחו לי תרומה = קחו לכם תרומה כדי לתת אותה לי". וכן, קחי נא לי מעט מים = קחי נא מעט מים כדי לתת לי".

מצאתי עניין רב בפירוש הראב"ע למילת הנתינה, ואני מעדיף פירוש זה על פני פירושים עקיפים, מורכבים, עקלקלים, על אודות המשמעות ועל אודות כוונת הדברים.


ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.




© כל הזכויות שמורות