השפה העברית
הצפנים שבתורה
כל הזכויות שמורות ©
אברהם בן-עזרא
לדף הקודם | לדף הבא
*פרק מהספר "מחשבתחילה"

נחל את הדיון בהצגת הצפנים שבתורה כפי שהובאו במאמר מתוך ביטאון מס' 1 של "אל המקורות", דצמבר 1997, ולא מן הנמנע כי צירוף מופלא זה צוטט גם בפורומים אחרים מדעיים ופסבדו-מדעיים שונים, ועוד הרבו לאתר צירופים מפתיעים וחוברו בנושא זה מאמרים וספרים:

ובכן, לגופו של עניין, האות השישית בתורה היא ת', לאחריה במרווח של 49 אותיות מופיעה האות ו', ושוב לאחר מרווח של 49 אותיות מופיעה האות ר' ואחר כך לאחר מרווח של 49 אותיות מופיעה האות ה', וביחד מתקבל הצירוף – תורה.

המספר 49 הוא שבע בריבוע – לאמור – אינו סתם מספר, אלא מספר מיוחד במינו.

מכיוון שיש 22 אותיות בא"ב העברי, ובהנחה כי הסיכוי של כל אות להיות במיקום מסוים הוא שווה, הרי הסיכוי שדווקא כעבור 49 אותיות מהת' תופיע ו' הוא 1:22, והסיכוי כי כעבור עוד מרווח דומה תופיע ר' הוא 1:22 והסיכוי הנוסף שלאחר מרווח של עוד 49 אותיות תופיע דווקא ה' הוא שוב 1:22, ולפיכך, הסיכוי לצירוף הכולל הנ"ל הוא 1 חלקי 22x22x22 כלומר אחד ל- 10648 – נדיר ביותר, אחד לרבבה, פלא ממש! וכי יתכן כי רק במקרה מצויות אותן אותיות במיקומים הללו ללא כוונה מיוחדת וללא מסר ברור?!

השילוב של מיסטיקה הקשורה לתורה ביחד עם מתימטיקה, מסתבר שהוא שילוב מנצח, ולכן הנושא של הצפנים בתורה הלך והתעצם, וגרם לכמה מחברים ומו"לים ליהנות ממכירות שיא של ספרים שקיבלו גם גיבוי מדעי על ידי מדענים ידועי שם (או ששמם עלה ונודע עם הפרסום של רבי המכר הדנים בצפוני התורה).

מדוע האות ת' הופיעה לאחר 5 אותיות מההתחלה, ולא לאחר 7 או 49 אותיות? על כך לא נתנו המחברים את הדעת.

ובכן, רבותיי, צר לי אם השתכנעתם מהעובדות הנ"ל ומהניתוח הנ"ל, ולהלן אבהיר: ראשית, טעות היא לחשוב כי מי שמאמץ את תיאוריית הצפנים שבתורה הוא בדרך כלל מהצד הדתי או החרדי של הקשת האמונית הישראלית [או הכללית], ואילו מי שאינו מאמין בכך הוא בדרך כלל חילוני. אין קורלאציה בין ההגדרה הדתית לבין האמונה בתיאוריה הנ"ל. חילונים רבים יאשרו את צפונות התורה, ודתיים רבים יכחישוה.

ועתה לגופו של עניין: אכן הסיכוי כי אות מסוימת תופיע במאמר מסוים במיקום מסוים הוא 1:22, אך הסיכוי הזה נכון לגבי כל אות בספר, בכל מיקום, ומשהופיעה שם – הרי הסיכוי הוא 100%, כי האות היא כבר שם, כחלק מהכתב.

לדוגמא, הסיכוי כי האות השביעית במאמר זה היא ד' היה לפני כתיבת המאמר 1:22, אך לאחר שהמאמר נכתב, סיכוי זה עלה פלאים ל- 100%!!! וכן הלאה: הסיכוי כי האות ה-14 במאמר זה היא ג' היה לפני כתיבת המאמר 1:22, אך לאחר הכתיבה הוא 100%, והסיכוי כי האות ה- 21 במאמר היא מ' דווקא, לאמור, סוגרים יחדיו את המילה "דגם" באות זו, הוא היה לפני כתיבת המאמר 1:22, ולסיכום כללי, רק אחד לרבבה (!) היה סיכוי כי המלה דגם תתייצב באות ה- 7, 2x7, ו- 3x7 בדיוק, אך סיכוי זה אינו בבחינת פלא, כי משנכתב המאמר כך, הסיכוי של הופעות האותיות ד' ג' מ' במקומותיהן הוא 100% ואין כאן שום כוונה כי המאמר דן בדגם, או במדגם, או בדוגמאות, אף אם תמצאו שייכות כלשהי.

יתירה מכך: בזמנו, לפני מספר שנים כשעלה הרעיון של כוונות נסתרות בכתבי הקודש הבאות לידי ביטוי בצורה הנ"ל, והיה זה במלאת 40 שנה למדינת ישראל, לקחתי לידי את אחד הספרים של ש"י עגנון ומצאתי תוך דקות ספורות מחזוריות של האות מ' [שהגימטרייה שלה היא 40] כל 7 אותיות, מספר פעמים. מכיוון שספר זה לא בהישג ידי, אני נוטל ברגע זה את הספר "נתיב הלילה" מאת ג'נט דיילי בהוצאת "אור-עם" בתרגומו של ט' ראש-פינה, ומתחיל לקרוא ולחפש כוונות. להלן המשפט הראשון שבספר:

א. למרחקים אין קץ השתרעה האדמה, שזורת נחלים ועטורת צוקים מישוריים וגבעות תלולות.

והנה, הפלא ופלא, יש 7 אותיות לפני ה-מ' הראשונה, 14 = 2x7 אותיות בין ה-מ' הראשונה לשנייה, ו- 21 = 3x7 אותיות בין ה-מ' השנייה לשלישית!!!

האמנם ג'נט דיילי התכוונה בספרה לתקומת מדינת ישראל? הבל הבלים, אף שהסיכוי שאותיות ה-מ' יופיעו בסדר זה, על בסיס 7 הוא כאמור פחות מאחד לרבבה [כי בשלושה מיקומים מסוימים הופיעה האות מ' דווקא מכלל 22 אותיות הא"ב ו- 22 בשלישית שווה בערך לרבבה], כלומר, מדובר במאורע סטטיסטי יוצא דופן. אלא שמשכך תורגם הספר לעברית, וזה סדר האותיות, בטל כל חישוב מסוג זה, והשימוש במתימטיקה מטעה.

דוגמא נוספת להבהרת ההטעיה שבחישובי הצפנים: נבחן נא את האותיות שבהן מתחילים המשפטים שלפני המשפט הנוכחי במאמר זה, כולל המשפט הנוכחי, ונגלה כדלקמן:

המשפט הנוכחי – "דוגמא נוספת להבהרת..."
המשפט הכי סמוך לפניו – "אלא שמשכך תורגם....."
המשפט הקודם לו – "הבל הבלים...."
המשפט הקודם – "האמנם ג'נט דיילי..."
המשפט הקודם - "והנה, הפלא ופלא..."
המשפט הקודם – "א. למרחקים אין קץ..."

עינינו הרואות כי בכל 6 המשפטים האקראיים הנ"ל, האותיות הראשונות הן מתוך השם המפורש – ד' כינוי לה', ה' ו-ו' הן אותיות מתוך השם המפורש, ו-א' היא האות מתוך "אהיה אשר אהיה" – כינוי ה' בפי משה בתשובתו לשאלת העם, כינוי [אהיה] שגם הראב"ע מאמץ אותו בכתביו ודן בו.

מיותר לציין כי לא הייתה במאמר זה שום כוונת דברים בכיוון האמור.

כל קורא יוכל למצוא צפנים כהנה וכהנה לפי נושאים שאותם יבחר מראש בכל ספר שיחפוץ, ואחר כך יוכל לחשב, בין בעצמו ובין בסיוע של פרופ' למתימטיקה, מהם הסיכויים להיווצרות צירוף שכזה.

הסיכוי הוא אפסי, לגבי כל צירוף, לפני הכתיבה, אך הוא וודאי [100%] – לאחריה...

האמונה בתורה אינה תלויה בצפנים, והאמונה בקבצים – אינה אמונה כלל, אלא ראייה לא נכונה של הדברים, דווקא מבחינה מתמטית - לאמור, מהבחינה שבה מתהדרים טועני הצפנים שבתורה...


ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019