השפה העברית
הפועל "עשה" במקרא
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא
בבראשית פרק י"ח פסוק ח' מתואר אברהם המכין ארוחה לאורחיו:
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה [..] וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.

לא נאמר כי שחט, הכין, בישל, הגיש – אלא נאמר בפשטות: "עשה". אברהם עשה את בן הבקר, כמו שאומרים כיום בלשון המדוברת – "תעשה לי צלי", או: "תעשה כלים" במקום תדיח. מסתבר כי מדובר בשפה מדוברת כיום, התואמת את השפה התנ"כית מימים ימימה.

אין בתבל שפה נוספת הנשמרת מובנת אלפי שנים כמו השפה העברית. אמנם יש שפות עתיקות יומין, אולם מי שמדבר בהן כיום אינו יכול להבין ללא לימוד מיוחד, מעין תרגום, בה בעת שילדי כיתה א' קוראים ומבינים טכסטים תנ"כיים שנכתבו לפני אלפי שנים, ואנו בחיי היומיום משתמשים בביטויים ממקורותינו בטבעיות רבה.

אכן, אם בודקים את הפועל עשה במילון אבן שושן, מקבלים שורה ארוכה של שימושים לפועל זה:

יצירה – "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" [בראשית, ב', ב'].

צמיחה – "עץ פרי עושה פרי למינו" [בראשית, א' י"א].

גרימה – "והאלוהים עשה [גרם] שייראו מלפניו" [קהלת, ג' י"ד].

מינוי – "ויעש [ירבעם] כוהנים מקצות העם" [מלכים א' י"ב ל"א].

שיהוי – "בשרם שהם [ישראל] עתידין לעשות שם [במצרים] ר"י שנה" [בראשית רבא צ"א], ואבן שושן מוסיף דוגמא עכשווית וכותב במילונו – "עשיתי בתל אביב שבוע ימים".

"ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו" – לא תיקן את שפמו.

ועוד: לעשות חג, חשבון, טעות, מלחמה, ניסיון, סדר, קידוש, שלום, עשה דין לעצמו, עשה עצמו [העמיד פנים], ועוד.


אם אברהם עשה בן בקר, אני אעשה כלים.


ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.



© כל הזכויות שמורות