השפה העברית
חידודים בשפה העברית
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא
רבים מבין המשוררים והיוצרים בשפה העברית שלחו ידם ואימצו מוחם בחידודי לשון, ונשאלת השאלה, האם יש לשפה העברית יתרון על פני שפות אחרות בנוגע לאפשרויות חידודי הלשון?

בהשוואת עמוד ראשון עברי-אנגלי מול עמוד ראשון אנגלי-עברי במילון עברי- אנגלי אנגלי – עברי "אוקספורד" [בהוצאת קרנרמן-לוני כהן מהדורת 1999], אנו מאתרים בדף 1 עברי-אנגלי את המלים הבאות הנקראות גם מהסוף להתחלה ונותרות עם מובן:

אב – בא
אבא – אבא
אבה – הבא
אבוס – סובא
אבחן – נחבא
אבן – נבא
אבני – ינבא

במעבר לעמוד מס' 1 הנגדי, אנגלי-עברי, הצפוף יותר במלים, אין אף מלה אחת לפליטה הנקראת גם מהסוף להתחלה עם מובן מסוים. לא מדובר במקריות אלא בהבדל מהותי בין עברית לאנגלית – הבדל בו יתרון לעברית ויתרון זה נוצל על ידי חידונאים שראש וראשון בהם הוא הראב"ע – רבי אברהם אבן עזרא [ראה עוד על הראב"ע בספר "אמר אברהם המחבר" מאת א' בן עזרא, הוצ' "אקדמון" ירושלים תשס"ג-2002].

קריאה "הלוך-חזור" מהווה כר נרחב להמצאת פלינדרומים [מלים ומשפטים הנקראים לשני הכיוונים], ולהלן שאלה ותשובה שנכתבו ע"י הראב"ע במתכונת פלינדרומים:

  1. שאלה המופנית אל בורא עולם:
    "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא".
  2. והתשובה המתקבלת:
    "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד".
בדקו ומצאו כי את השאלה כמו גם את התשובה אפשר לקרוא גם מהסוף להתחלה.


פלינדרום משוכלל הוא זה הנתון במסגרת משבצות אשר נקרא ביותר משני כיוונים, והמפורסם שבפלינדרומים המשוכללים – אף הוא חובר ע"י הראב"ע – דן בפסק הלכה באשר לכשרות הדבש במקרה שזבוב המכונה רעבתן, נכנס לתוכו:
פ ר ש נ ו
ר ע ב ת ן
ש ב ד ב ש
נ ת ב ע ר
ו נ ש ר ף

פלינדרום שניתן לסדרו בצורה זו נקרא אקרוסטיכון והוא ניתן לקריאה בארבעה כיוונים:

אפשר לחשוב גם על שמונה כיווני קריאה של המשפט "אבא בלב אבא", המוסדר בריבוע משבצות, אלא שיש בעיה עם מובנו של משפט זה:

בבראשית פרק ו' פסוק ח' נאמר: "ונח מצא חן בעיני ה'". את צמד המלים נח-חן אפשר להציב בריבוע פלינדרומי הנקרא ב- 16 כיוונים – 8 מהם נח חן ו- 8 האחרים חן נח, וראה לקמן:

מיותר לציין כי הפלינדרום המורכב ביותר מבין כל הדוגמאות שהובאו לעיל הוא "פרשנו..." של הראב"ע, אשר מכיל 4 מלים הנקראות במובנים שונים מכל כיוון וביחד יוצרים משפט בעל משמעות הלכתית והגיונית הניתן להיכלל בריבוע אקרוסטיכוני.


יש פלינדרומים גם בשפות אחרות, אולם המבנה המיוחד של השפה העברית יוצר כר יצירה נרחב לחידונאים יותר מכל שפה חיה אחרת, והשילוב של השפה עם כישרונותיהם ויצירתיותם של הדשים בה – הוא פורה ומפרה.



© כל הזכויות שמורות