השפה העברית - חוק ומשפט
השפה העברית

חוק ומשפט

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים של מגזרים
מילים של מגזרים
לדף הקודם | לדף הבא

הלשון המשפטית היא לשון מליצית וגבוהה והיא עשירה בביטויים ארמיים ובביטויים מן המקורות.

מאפיינים של הלשון המשפטית

  1. שימוש במליצות ובשפה גבוהה
  2. השפעה סגנונית של ◄לשון חז"ל
  3. מילים מקצועיות רבות ב◄ארמית וב◄לטינית
  4. שימוש בגוף שלישי, כבודו, "יתכבד אדוני"

השפעת הטורקית

הרבה מהמונחים הקשורים ברישום קרקעות מקורם ב◄טורקית והם ירושה מהשלטון העותמני על ארץ ישראל. בין המונחים: דונם, טאבו, מושע וקושאן.

המילון

אות מתה – הוראת חוק מיושנת שאינה נאכפת ואין מתייחסים אליה.
גניבת עין – חיקוי שיש בו כדי להטעות (לרוב: חיקוי שם או צורה של מוצר פופולרי).
זוטי דברים – עבירות קלות ערך שאינן נחשבות כעבירות פליליות.
חוקים דרקוניים – חוקים מחמירים החלים על עבירות פעוטות כגדולות. במקור מיוונית, על פי שמו של המחוקק האתונאי דרקו שקבע עונש מוות על מרבית סוגי העבירות.
חזקת השיתוף – חזקה שלפיה כל הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין שייכים לשני בני הזוג במידה שווה.
לקונה, לָקוּנָה – חלל משפטי, העדר התייחסות בחוק לעניין מסוים. מלטינית lacuna: פער; מילים חסרות.
מותב, מוֹתָב – צוות שופטים שנתמנה לשבת בדין. מארמית: מושב.
מחשבה פלילית – כוונה פלילית הנלווית למעשה פשע וכוללת רצון לעבור את העבירה ומודעות לתוצאותיה. מלטינית: mens rea.
סעד מן הצדק – סעד הניתן על ידי בית המשפט מטעמים של צדק ולפנים משורת הדין.
פרו בונו – מתן סיוע משפטי חינם לנזקקים. מלטינית pro bono publico: לתועלת הציבור.

ביטויים נוספים

חזקה עליו, למותר לציין, למצער, מאזניים מעויינות, מה הנפקות, סד הזמנים, עובר ל..



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016