השפה העברית

קיבוצים

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
מילים של מגזרים
מילים של מגזרים
לדף הקודם | לדף הבא


הגייה קיבוצית

מילים שנהגות בקיבוצים באופן יחודי:
  • בִּמקום (במלעיל) – מנה שאפשר לקבל בחדר אוכל (לא מופרט) במקום המנה העיקרית.
  • סלטים (במלרע) – זאת אמנם ההגייה הנכונה, אבל היא מאפיינת בעיקר את הקיבוצים.
  • לקרובי המשפחה קוראים בקיבוצים בשתי מילים: "אחות שלי", "אח שלי" וכדומה (ולא "אחותי" או "אחי" שהם ביטויים עיר'ניקים בורגניים )

המילון הכללי

בגדי בוקר – בגדים פשוטים ליומיום שניתן ללכלך אותם ללא חשש. להבדיל מבגדי ערב או בגדי שבת.
דייסה – תוספת פחמימנית בארוחה. למשל אורז, תפ"א, פתיתים – בכל מרקם שהוא.
הַשְכָּבָה – כשההורים לוקחים את הילד לישון בבית הילדים בערב.
כלבויניק – כלי שולחני מפלסטיק לאיסוף שאריות אוכל.
לבנייה – חלב חמוץ הידוע גם בשמו המסחרי "לֶּבֶּן".
מחות'ל (מיידיש: כלי, מכשיר. במקור אולי מ"מחותן" העברי) – שם כללי למכשירים למיניהם שהומצאו חדשות לבקרים על ידי חברי קיבוץ יצירתיים. לדוגמה: מתקן לחיתוך תפוחי אדמה לזריעה לשם הכפלת כמותם. מתקן מופלא שטוב גם לקיצוץ אצבעות.
מיונית – מיונז.
עירוניסט או עיר'ניק – מישהו (לרוב ילד) עירוני
פְּרוֹדוּקְטִים – מאכלים המיועדים למסיבה או לטיול, בדרך כלל מוצרים הנשמרים לזמן ארוך כמו שימורים, ביסקויטים, צנימים וכדומה.
קומונה – מחסן בגדים. מהמכבסה מביאים את הבגדים הנקיים לקומונה, שם מגהצים אותם, מקפלים ושמים לחברים בתאים.
שומרת לילה – חברה שתפקידה לשמור על שנת הילדים בבית הילדים.
שעת אהבה – מחצית השעה בה מבקר ההורה את בנו/בתו הרכים בבית הילדים בשעות לפני הצהריים.

קיבוצים מסויימים

בשפה הקיבוצית יש הרבה מילים שאופייניות לקיבוצים מסויימים ולא לאחרים.

אגס – נורת חשמל.
אספקה קטנה – "חנות" שבה מחלקים ללא תשלום פרודוקטים ומוצרי סדקית בהקצבה.
ארוחת יום הזכרון – ארוחת יום-ששי-בצהריים.. לזכר הארוחות של כל השבוע.
בגדי אחר צהריים / בגדי ערב / בגדי יומשישי / בגדי שבת – בגדים יפים וחגיגיים.
בגדי הקמה – הבגדים שלובשים בהקמה (ע"ע); בגדי שבת.
הקמה – אחר הצהרים. הזמן שבו הילדים קמים משנת הצהריים והולכים להורים.
וופל – שמיכת פיקה.
חדר – הבית של ההורים. מילה מהימים שזה באמת היה חדר.
חפה – הציפה של השמיכה. יש גם פועל: לחפות את השמיכות.
חצרן – איש משק שתפקידו בין השאר לאסוף את הכביסה מהגנים.
לגבגב – להוריד מים עם המגב בספונג'ה.
לעשות קטן/גדול – לעשות פיפי/קקי.
לקיקון – סוכריה על מקל.
מאכלי ששת הימים – מה שאוכלים בקיבוץ בשבת.
מנשק'ה (מבוטא כמו שם חיבה ל'מנשה') – מתקן שמחזיק שלושה סירים המורכבים זה על גבי זה במין מתקן מתוחכם. בשלישיה היו מביאים אוכל מחדר האוכל. למשל, פתיתים, קלופס, וסלק ביום שבת בצהריים. נקרא גם נושא כלים או סיר המעלות (ע"ע).
מסייכת – שדכן סיכות (בעברית נכונה: מַכְלֵב).
מעגלת – קשת בשיער.
משה (מוישה) בתיבה – נקניקיה מצופה בבצק עלים (ע"ע נקניקיה בפיג'אמה)
מפתחיה – מחזיק מפתחות.
מקימה – המטפלת שמקימה משנת צהריים ועובדת עד שהולכים להורים (בשעה ארבע בדיוק!).
מרק פיבונצ'י – שמבושל מהשאריות של אתמול ושלשום.
נקניקיה בפיג'מה (במעיל) – נקניקיה מצופה בבצק עלים (המקור מאנגלית - dogs in a blanket).
סַבָּאִים – סבא וסבתא (בבית של הסבאים שלי).
סוכריה בורחת – ג'לי (אדום, בדרך כלל). קינוח אהוב במיוחד על הילדים.
סיר המעלות – מתקן שמחזיק מספר כלים לנשיאת אוכל (ע"ע מנשק'ה).
עוגית – עוגיה קשה. יש מחלוקת חריפה בין הקיבוצים בנושא עוגיה ועוגית. תומכי העוגית אומרים שזו צורת ההקטנה ההגיונית של עוגה. תומכי העוגיה אומרים שאם עוגי רוצה עוגיה, עוגי יודע יש גם פשרה: להגיד (ולאכול) עוגיות תמיד ברבים.
ערב – פעילות מיוחדת בערב (את באה היום לערב?)
פקק – כינוי לחבר שאין לו ענף קבוע והוא פתרון נוח לסדרן העבודה ב"סתימת חורים" בענפים רבים.
פרימוס – גזייה רועשת הפועלת על נפט . כינוי לחבר שלישי (או חברה) שהוכנסו לכל חדר משפחה כדי לפתור את מצוקת הדיור. ליצני הדור מסבירים שהחבר הזה היה ממש רותח ומרעיש כמו פרימוס בעת.....
ציבורית – "כלבויניק", כלי שולחני מפלסטיק לאיסוף שאריות אוכל.
קובית – קוביית שוקולד.
שבת – יום-חופשה באחד מימי החול (מחר אני לוקחת שבת).
שוק הורים – אסיפת הורים בבית ספר.
שמייק'ה – בית שימוש. על פי אחת הגירסאות, מקור המילה בכתובות "שמור על הנקיון" שקוצרו לימים ל"שמר'ל" ולאחר מכן ל"שמייק'ה".
שנוֹפים – שוקי עופות מצופים לילדים.
שקדיות – שקדי מרק.


איילת השחר

(מתוך "האתר הרשמי").

קפה חרמון – קפה חלש במיוחד, חסר טעם ושקוף, שניתן לראות דרכו את החרמון.
תופין – שוקולד, סוכריה, דבר מאפה ערב לחיך.

מגן

(מתוך "חמישים וחמש שנה" – לקסיקון עם געגוע. נזכר, רשם, ליקט וכתב מאיר אלביני).

גשם והפרעות – ההסבר המקובל להיעדרות מן העבודה.
כלב חשמלי – מתקן מיוחד שתפקידו לצופף את הפרות לקראת כניסתן למכון החליבה.

משמר העמק

(מתוך "לשון מקום" – מילון לא רשמי של הקיבוץ, שיצא לאור בשנת 1990 על ידי שלום שמאי).

נודניק – צלוחית פלסטיק קטנה, כינוי לצלוחיות בגלל נטייתן להידבק אחת לשניה בשעת רחיצתן.
ארוחת ארבע – ארוחה קלה המוגשת בחדר ההורים בשעות אחר הצהריים. "השעה כבר חמש ושלושים, הגיע הזמן לאכול ארוחת ארבע".

הפניה מילוני מונחים נוספים של קיבוץ גבעת ברנר ושל קיבוץ בארי.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022