השפה העברית - חיילים
השפה העברית

חיילים

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
מילים של מגזרים
מילים של מגזרים
לדף הקודם | לדף הבא

מתי נדע שהגיע השלום האמיתי (מחבר אנונימי – מסתובב במייל):

כשיגידו שיריון ויתכוונו לצב
כשיגידו גִזרה ויתכוונו לדיאטה
כשיגידו מגב – ויתכוונו לספונג'ה
כשתרגיל – יהיה בחשבון
03 תהיה רק קידומת
קו – יהיה באוטובוס
וסוללה תהיה בדיסקמן

כשפקודות – יקבלו רק מחשבים
וכשבשק"ם – נקנה מוצרי חשמל
רימון וערבה – יהיו בסוכות
ודובדבן וחרוב יהיו רק פירות טעימים

כשלפתוח אש יהיה בשביל להדליק סיגריה
כשיגידו פצצות וכולן יהיו בלונדיניות
כשפגז יהיה מישהו חתיך
כשכדור יהיה אקמול
וכשיתווכחו אם ניצחנו או הפסדנו – בכדורגל

כשחטיבה תהיה בין היסודי לתיכון
כשגדוד יהיה בצופים
כיתה תהיה בבית הספר ומחלקה רק בבנק
בסיס יהיה לעוגה ומחנה על העצים
הנח"ל רק להקה והצוללת צהובה
ומלחמה תהיה רק בקלפים
כשיגידו חלל ויתכוונו לנאס"א...


מאפייני השפה הצבאית

בנוסף למילות הסלנג הצבאי המובאות במילון שלהלן, יש ללשון הצבאית עוד מאפיינים יחודיים:
  1. העדפת שימוש בפעלי עזר
    "לבצע ירי" במקום לירות; "לערוך פגישה" במקום להפגש
  2. שימוש בשמות פעולה
    • כתחליף לצווי: "טיפולך אודה"; "נא השתתפותכם"; "תהיו בהאזנה"
    • בתוספת למ"ד השימוש: לידיעתכם, לשיקולכם, לתשומת לבכם
  3. תארים ותוארי פועל במבנה ב+<מילה>
    בכמויות, במיידי, "זמן הוא דבר שאין לנו בעודף"
  4. שימוש בלשון נסתר עתיד לציון פקודה או נוהל
    "המשמר ידגל את נשקו", "החייל ישמור עותק של מסמך זה"
  5. שימוש בקידומת "בר-" לציון יכולת (וכן ◄בקידומות הלא תקניות: "ברת-", "ברי-" ו"ברות-")
    "משימות ברות השגה וברות מדידה"
  6. חידושי צורות ומשקלים
    היארעות (אירוע); שילוביות (פעולה משולבת של כוחות שונים)
  7. חידוש פעלים במשקל תיפעל
    • תידע (במקום יידע): "תתדעו את האנשים שלכם בקשר לעניין"
    • תכלל (תִּכְלֵל) - ריכז והנחה את הגורמים העוסקים בנושא מסויים: "משרד ראש הממשלה מתכלל את עבודת הממשלה". למילה תכלול יש גם משמעות של אינטגרציה (למשל תיכלול של כמה מקורות מידע)
    • תספק (תִּסְפֵּק) - העביר אספקה: "יש צורך לתספק את החטיבה כולה"; "תיספוק הכוחות הקרקעיים"; "מסוקים יצניחו תיספוקת"
    • ועוד: לתגבר, לתפעל, לתשאל וכו'.
  8. צורות רבים משמות עצם קיבוציים (ושמות עצם בלתי ספירים)
    דלקים, חוסרים, מידעים, נשקים, עומסים, ציודים, רכבים, תאורות
  9. צורות סמיכות של שמות שאינם בסמיכות
    תת אלוף - תתי אלופים, מקלע 0.3 - "אפסי-שלוש", רובה M16 - "אמיי-שש-עשרה", טופס 1008 - "אלפֵי ושמונֶה"

המילון

אזרחות – כל מה שהוא לא צבאי – ההפך מ”על מדים”.
אחי/אחותי – חבר שלי. בצבא כולם אחוקים.
אֲכְּבָּר טוּל – (בערבית: בגובה מירבי). החזקת הרובה בשתי ידיים מונפות למעלה. ריצה עם נשק "באכבר טול" היא אחד העונשים המוכרים בטירונות.
אכלו-לי-שתו-לי – תירוצים. לקחו לי, השלימו ממני, גנבו ממני.
אמינות – יושר, עמידה בהבטחות. אי אמירת שקר בשום תנאי ובשום מצב, ובכלל זה דווח על פשלות עצמיות.
אפוף, אפיפות – קהה חושים, לרוב מתוך עייפות. אולי על פי שמואל ב' (כב ה): כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי-מָוֶת;  נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי.
אפטר - (מאנגלית, ימי המנדט: after-duty leave). חופשה של כמה שעות מהבסיס: מהצהריים עד הערב, מהערב עד הבוקר. קצר, עם טעם של עוד, אבל יותר טוב מכלום.
ארונות (ארונות מתים) - פסי הדרגות של הקצונה הזוטרה.
באופן עצבני – חשוב, דחוף, עניין של חיים ומוות.
בְּאיזור – לציון שעה מקורבת. "באיזור השעה שמונה בבוקר".
בזזזז – התייחסות הפז"מניקים כשעובר חייל טרי (ע"ע בִּיזְבָּז).
בזנ"ט - ברזל זוויתי נטוי (יתד רב־שימושית).
הערה: יש המסבירים שבזנ"ט פירושו ברזל זווית נגד טנקים. ולהלן ההסבר: "מקור השם - בתקופת מלחמת השיחרור. באותם ימים, המחסום התקני נגד טנקים היה שלושה בזנטים מרותכים זה לזה בצורת אוהל. עד היום המחסום הפרימיטיבי הזה נחשב לנשק אנטי-טנקי זול ויעיל למדי. הברזל המכופף מסתבך בשרשרות הטנק וגורם לירידתן."
בחיים האזרחיים – בחיים הרגילים, מחוץ למסגרת הצבא (ע"ע אזרחות).
בִּיזְבָּז (במלעיל) – חייל טרי (ע"ע בזזזז).
ביזון - חייל צעיר.
ביזיונר – פשלונר, אלוף הפשלות.
בלת"ם - בלתי מתוכנן. הפחד הגדול ביותר בצבא, החל מתורנות מטבח לא צפויה ועד יציאה למארב.
בפנים - בכלא. "אחי, אל תשאל, דפקתי נפקדות, קיבלתי 21 יום בפנים".
בשטח - 1. בחוץ, "בשדה" (כמו בית ספר שדה). "זרוק בשטח". (ע"ע בר בשטח) 2. באיזור שלנו. "כשיוסי בשטח הפלוגה במתח".
בשר טרי – מתגייסים חדשים.
בר בשטח – הולך בשטח ללא תכנון וללא עזרה. (כמו חיית בר שהולכת על פי החוש).
ברברן – קשקשן. ר' ברברת.
בָּרְבֶּרֶת / בירבורים – דיבורים בטלים. "חדל ברברת ברשת".
גַּ'בֶּל גַ'בְּלָאוֹת – הר, הרים (מ◄ערבית)
גבנ"ץ - גבינה צהובה. המילוי הפופולרי ביותר לסנדוויצ'ים צה"ליים ולטוסטים בשק"ם.
ג'ובניק - חיל שאיננו בתפקיד קרבי אלא ב"ג'וב".
ג'ובניקון - שיפצור המצמיד את הכומתה לכותפת כדי שלא תאבד. יש המכנים בשם זה גם את התג השמי הצמוד אליו (אצל ג'ובניקים מסוימים).
ג'יפה (מערבית: جِيفَة - צחנה של פגר) – בצה"לית גם: חרא, באסה, על הפנים. ביטוי כולל לכל מה שרע. "אני מת להתקלח, עשיתי כל היום עבודות רס"ר ואני "ג'יפה של החיים". "אחי, רבתי עכשיו עם חברה שלי בטלפון ואני מרגיש ג'יפה".
גלח"ץ - גילוח ציחצוח (פנים, נעליים ובסוף גם שיניים).
ג'ריקאן קרוע - מה אתה צוחק כמו ג'ריקאן קרוע.
דיבור צפוף - שיחה דחופה שלא סובלת דחייה, בדרך כלל לא מבשרת טובות. "חייל, יש לי דיבור צפוף איתך. השבת שלך בסכנה".
דיסטנס – ריחוק בין המפקדים לטירונים. בסוף הטירונות יש שבירת דיסטנס.
דפוק – תב"ן, ממושגי הת"ש: תקופה בלתי נספרת (כלא ועריקות).
דפ"ר – (דרוג פסיכוטכני ראשוני). בהשאלה: (דפ"ר נמוך) מפגר, דפוק בראש.
הגר משה - היית מת/ה (באיות נדב"ר).
הולך הבית – הולך הביתה.
הזדכה – החזיר לאפסנאות ציוד שהיה חתום עליו (ע"ע).
היית, הקפת – (טירונות). צורת צווי: שלושים שניות היית בצד השני של ההר. זוז!
הלם בקו"ם – חייל שעוד לא התאושש מהלם הגיוס לצבא (בקו"ם – בסיס קליטה ומיון).
בהלם – חייל שלא מגיב, לא שם לב למתרחש סביבו.
הלמוט – כינוי לחייל איטי במחשבה, בהלם (ע"ע שוקיסט, חייל פעור).
הנפצה – בדותה, שמועה שאין לה רגליים. הפצת סיפור "סודי" במטרה לעשות רושם.
הקפצה – הזעקת החיילים למשימה בלתי צפויה, לרוב לשם תרגול. החיילים צריכים לקפוץ מהמיטה ולהתייצב במקום שנקבע.
השלים ציוד – חייל שמשיג ציוד שחסר לו (לרוב סוחב או לוקח ממישהו אחר). גם: השלמת חוסרים.
התברבר – איבד את הכוון. "התברבר בשטח". (ע"ע בר בשטח).
וואסאח - "הילה" מיוחדת ששמורה לחיילים קרביים.
זובור - טקס חניכה אכזרי וחסר גבולות לחיילים חדשים ביחידה הכולל, במקרה הטוב, צביטות קלות, שפיכת מים והשלכת שאריות מארוחת הצהריים, ובמקרה הרע מכות יבשות, ביצים מקושקשות ומיני הפרשות.
זול"א – (זיונים ולא אימונים). בהשאלה: להיות חופשי, נינוח, מקביל לסתלבט.
חבל"ז - (חבל על הזמן). יוצא מן הכלל, מצוין.
* חבל"ז שוכ"ו ק"ר - חבל על הזמן שלי ושלך כאילו וואוו קצת ריספקט (במבטא שינקינאי).
חדש דנדש – חדש ונוצץ. בהשאלה: טירון ירוק וצעיר.
חונק את הבית – נמצא הרבה בבית.
חותך – הולך, משנה כוון, מסתלק. (חותך לשק"ם, חותך הביתה).
חותך הבית – כמו חותך הביתה.
ח"ח - חיזוק חיובי.
חיובי - תשובה חיובית. צורה ארוכה לומר כן (ע"ע שלילי).
חמשוש - סוף שבוע המתחיל ביום ה' (קרבי: "לצאת חמשוש", אצל עורפי: "להתקע חמשוש"). כמו כן רבעוש, שלשוש וכו'...
חָפָּ"ש - חייל פשוט (ע"ע התחפשׁות).
חפיפה - תקופה שבה בעל התפקיד היוצא והנכנס משרתים בו-זמנית.
חתום על – החייל חותם על כל הציוד שהוא מקבל מהצבא. אובדן נענש במשפט צבאי, קנסות ועונשים אחרים. (ע"ע השלמת ציוד).
טבלת ייאוש - לוח שנה בו מסמנים איקס על כל יום שעובר, כדי ליצור אשליה שהסוף קרוב מאי פעם.
טופסולוגיה – בירוקרטיה צבאית; עודף טפסים.
כבדה - יציאה גופנית צמיגית (ר' קלה).
כוכב - כינוי למגן דוד, בסמלי דרגות הנגדים הבכירות. לדרגות הכוללות את הכוכב קוראים בסלנג הצבאי גם "סיטרואן עם מזגן" (ע"ע)
כל הזין ב... – (גולני, ניווטים וכו'). עול קשה. סבל ללא פיצוי.
כיסתוח – כיסוי תחת.
כסת"ח - כיסוי תחת (1. שקר המחפה על מחדל. 2. ביצוע עלוב). המטרה האמיתית העומדת לנגד עיניו של חייל עם ראש נצנץ (ע"ע) - עשייה מינימלית או מציאת תרוץ פיקטיבי במטרה ליצור מראית עין של עמידה במטלה.
לגרוף מים - להשתמש במגב כדי להוביל את מי השטיפה החוצה או אל פתח הניקוז.
להגדיל (להקטין) ראש - לעשות יותר (פחות) מהנדרש. ע"ע ראש גדול (ראש קטן).
להכניס לעניינים - ללמד מישהו חדש את רזי התפקיד.
להעביר חפיפה - לבצע חפיפה עם המחליף במטרה להכניס אותו לעניינים.
להפוך צד - להגיע לנקודת האמצע של השירות ולהתחיל בכיף את הספירה לאחור (ע"ע טבלת ייאוש), כי מכאן הדרך הולכת ומתקצרת. המקור לביטוי: הפיכת התקליט (בתקליטים השחורים הישנים).
להציף בעייה – להעלות בעייה על פני השטח, לגלות אותה לגורמי הפיקוד.
להשפיט – לכפות על מישהו עשיית פעולה מבזה או לא נחוצה כדי להפגין עליונות. ע"ע: שפוט (של)
להתבזות – (בפני יחידות אחרות, בפני המפקדים). להכשל במטלה פשוטה.
להתחפשׁ - (בשין ימנית - מהמילה חפ"ש). להיות רחוק מכל עבודה (רצוי במיטה).
להתקפל - לקפל את הציודים (לארוז את החפצים) ולהסתלק מהמקום.
להתחרדן - להתחמם בשלווה בשמש, כמו חרדון.
לחוץ בית – מנסה להגיע בכל הזדמנות הביתה.
לחתום על זקן - בנים שחשקה נפשם בזקן בתקופת השירות, נדרשים לחתום על כך אצל הרס"ר.
למל"ם – לא מועיל, לא מזיק: אדם נחמד, אך ללא כל תכונה מיוחדת או בולטת.
לנצנץ - לא לעבוד כשהאחרים בסביבה עובדים. (ע"ע ראש נצנץ).
לנקר – כאשר הראש נשמט לכיוון השולחן בתנועות ניקור (הרדמות והתעוררות מהירה). קורה בעיקר בהרצאות משעממות.
לסנג'ר - להטיל עבודות על מישהו, לצערו הרב.
לשפצ"ר - (ראשי תיבות: לשפר צורה). לבצע שיפור מקומי לציוד תקני.
לעמוד בזמנים – (טירונות) לבצע מטלות בזמן המוקצב להן.
מ"א - 1. מספר אישי 2. מחזור אחרון – חייל פחות מארבעה חודשים לפני שחרור.
מורעל – אחד שאוהב את הצבא, מתלהב, ראש גדול.
מניאקים (מערבית) - "כינוי חיבה" לשוטרים צבאיים, שמחכים בסיבוב כדי לתפוס אותך בלי דיסקית, עם שיער פזור, עם נעליים לא תקניות וכד'. גם אם הכל בסדר, הם כבר ימצאו מה לא, וישלחו אותך בסיפוק רב למשפט ת"ש.
מֶנָאיֶיק (מערבית) - 1. שוטר צבאי. 2. סיום השירות הסדיר (עוד שלושים יום למנאייק).
מנצנץ – אחד שהוא ראש קטן, כשיש עבודה הוא נעלם פתאום.
מעלה את הסעיף – מעצבן (המקור הוא כנראה העלאת הסעיף הנפשי בפרופיל הרפואי).
מצב שתיים – הישענות עם כל כובד הגוף על הארץ עם הידיים בלבד, בד"כ ניתן כעונש.
משהו בן זונה – הכי טוב. משהו מצוין.
נח"ל - יח' נוער חלוצי לוחם (בגולני טוענים שזה: "נתקלתם! חכו לגולני...").
נס רובאית – (גבעתי) נס קפה חבל"ז. זהו נס קפה על בסיס חלב שלוקח בערך חצי שעה לעשותו כי הפיליפין שמונה לכך מערבבו המון-המון-המון כדי שהעציצים יהיו מבסוטים ולא יטחנו אותו עוד צעירות (בדר"כ זה לא עוזר והוא נטחן בלי קשר).
נצנץ - אורות נחיתה מהבהבים למסוקים. בהשאלה: לא נוקף אצבע, אפילו לא עוזר לחברים (ר' ראש נצנץ).
נשבר הזאב – נשבר הז**ן, בלשון נדב"ר.
נשק ב"טוּל" - להניף נשק באוויר במשך דקות, כעונש (ע"ע אכבר טול).
סגמת - "מחלה" התוקפת קצינים צעירים שזה עתה סיימו קורס וקיבלו דרגות ומתאפיינת בתפיסת תחת רצינית, הפגנת סמכות במקומות הלא נכונים, פקודות ריקות מתוכן והתלהבות יתר באופן כללי.
סוציומט – אגואיסט. מנצנץ (ע"ע) + קמצן.
סיטרואן - דרגה של נגדים (על פי צורת הדרגה של הרס"ל), בדומה לסמל של יצרנית המכוניות "סיטרואן"
סינג'ור - עבודה שהוטלה עליך למורת רוחך.
סעפ"ש - סידורים עניינים פה שם, שעת ת"ש.
סקביאס - הטפיל הצבאי הראשון. מ"כים ורס"פים משתמשים בו כגורם מרתיע למקרה של נקיון לא יסודי. "חיילים, אתם מנערים את השמיכות מחוץ לאוהל, כי אתם לא רוצים לישון עם סקביאס, ברור?" 
עמימות – מצב של עייפות, כשהעולם כבר נראה מטושטש.
עפיצות – עייפות (אולי בא מ"עייפות צבאית"). מכאן להתעפץ - להירדם, בעיקר במשך היום, כשצריך להישאר ער.
עציצים – (גבעתי) חיילים שנותרו להם שבועות ספורים עד לשיחרור. כל מה שצעיר פיליפין צריך לעשות זה להשקות אותם נס רובאית (ע"ע).
פאק - תקלה, כשל (מאנגלית: fuck).
פאק באמינות – אי מסירת האמת. פאק בהשכמה – לא העירו אותנו בזמן.
פזגז - סיכת אות השירות המבצעי.
פז"מ – מילולית: פרק זמן מינימלי, וותק בצבא.
פז"מניק – חייל בעל וותק.
פכנ"ז - פי כוס אמק נשבר הזין.
פיליפין - 1. חייל צעיר. 2. עובד רס"ר. 3. (גבעתי) חייל חדש, בדר"כ כזה שסיים מסלול ובא לרובאית, שם מחכים לו 8 חודשי צעירות של מטבחים-שמירות-ונס קפה (ע"ע עציצים)
פִּיסְטִין - גבעה (וגם "לפסטן על הג'בלאות")
פלאפלים - עלי התאנה שבסמלי הדרגה של הקצונה הבכירה.
פעור - צעיר, בהלם. צעיר במחשבתו, שואל את שאלות הקיטבג (ע"ע).
פריסה - ארוחה חגיגית ביחידות קרביות (בד"כ אחרי תרגיל קשה)
פשלה – הסתבכות. כשלון בביצוע משימה.
צ'וּפָר - פינוק, מתנה טובה ובלתי צפויה (וגם כפועל: לצ'פר). המקור הוא כנראה בשיבוש מכוון של המילה "משופר" (מנות קרב משופרות) שנעשה אולי בהשפעת הלדינו (צ'ופר - למצוץ סוכריה או ממתק).
צ'ימידן - תיק חפצים אישי גדול המסופק לחיילים קרביים.
צעיר – חדש בצבא, בד"כ עד שנה וחצי מהגיוס. טוחן צעירוּת – עובר את החלק הראשון והקשה של שירותו.
צפה פגיעה - אזהרת נקמה שפירושה: "חכה, חכה. בהזדמנות הראשונה אני נכנס בך", בדרך כלל מגיעה ממפקד לחייל, אבל נפוצה גם בין החיילים עצמם.
צפל"ד - צעיר פעור (ע"ע) לח ודביק.
קד"ר - קליטה דרך הרגליים. מה שלא נכנס דרך הראש, יתבהר מצוין דרך פעילות גופנית קורעת המאתגרת את סיבולת הלב־ריאה. בהטייה: לקדר – לתזז, להריץ, להפעיל.
קוסם – קב"ן.
"קח את הבאסה בסבבה" – ביטוי הקורא לראייה חיובית של המצב.
קיטבג – (מאנגלית, ימי המנדט: kitbag).
1. שק חפצים אישי גדול המסופק לחיילים לא קרביים. 2. חייל עתיר מימדים.
* שאלת קיטבג - שאלה מיותרת שגוררת הגדלת המשימה.
- "שלושים שניות הקפתם את הבניין!" - "עם הקיטבג?"
קל"ב - קרוב לבית. שירות צבאי במסגרתו חוזרים כל יום הביתה, אבל בהגדרה הצבאית היבשה פירושו במרחק של "עד 60 ק"מ מהבית", כך שאם אתה גר בהרצליה ומשרת בירושלים, אתה נחשב לא רק צפוני, אלא גם קל"ב.
קל"בל"ב - קרוב לבית לא בבית. שירות מתסכל במיוחד בו משרתים קרוב לבית, אבל בבסיס סגור - כך שיוצאים רק בסופי שבוע. לא נורא, אפשר לבקש מאמא לעשות שלום מהחלון.
קלה - יציאה גופנית נוזלית בלבד (ע"ע כבדה).
ראש גדול – חייל בעל ראיה מערכתית, המתעניין ומנסה לפעול גם מעבר לתחום האחריות הצר שלו.
ראש נצנץ - ראש יותר קטן מסיכה. חייל עצלן שעושה רק את מה שממש, אבל ממש חייבים, ולא מילימטר יותר.
ראש סיכה - ראש קטן יותר מקטן. מתעקש לא לדעת אפילו אם אומרים לו במפורש.
ראש קטן – חייל שעושה רק ובדיוק מה שאומרים לו. לא מתעניין בהשלכות של מעשיו ולא לוקח אחריות על כלום.
ריקושט - נתז מפגיעת קליע בסלע או בברזל.
שבו"ז - (ראשי תיבות: שבור זין). שבור, גמור, מבואס, אחד שנמאס לו מהכל. בהטייה: להשביז, שביזות, נשבזתי.
שביזות יום א' – תחושת הדיכאון של החיילים ביום ראשון שאחרי סוף שבוע מהנה בבית, עם החזרה לשגרה הבלתי נסבלת של הקיום הצבאי.
שבירת דיסטנס – מחיקת הריחוק בין המפקדים לטירונים. בסוף הטירונות יש שבירת דיסטנס.
שבוע שבוע - סידור עבודה מעורר קנאה של טבחים ושק"מיסטים: שבוע כן, שבוע לא. שבוע בבסיס, שבוע בבית.
שוקיסט - הלמוט, חייל פעור.
שטח ר' "בשטח".
שיפצור - (ראשי תיבות: שיפור צורה). שילוב של שיפוץ ושיפור. ע"ע לשפצר.
שלילי - תשובה שלילית (ע"ע חיובי). צורה ארוכה לומר "לא".
שלילי בזנ"ט (ע"ע), שלילי קטלני – תשובה שלילית לחלוטין, סרוב מוחלט.
שפוט (של) – אדם הנתון לשליטה של בעל סמכות הגורם לו לעשות דברים בניגוד לרצונו. ע"ע להשפיט
שקוף (גם שָׁקיף) – ברור, גלוי לעין; אי אפשר להסתיר ש..
שק"ל - שועל קרבי לוחם: כינוי לחייל קרבי, בוגר מסלול מובחר. כלי, תותח, סופר מוצלח.
שתו לי - השלימו ממני ציוד (ע"ע), גנבו ממני בלי שהרגשתי (גם: שתו לי, אכלו לי). האמא של כל התרוצים.
שתיה - ארוחה חגיגית ביחידות עורפיות (בד"כ מסיבת שחרור).
שת"צ - שתוק, צעיר! (אמור: !sh-ttz).
תיזוז, לתזז – טרטור חיילים ממקום למקום (תרגול נוסף).
תכנית כבקשתך - מה שהצבא הוא לא.
תרבות יום א' - הצגה, הרצאה, סיור וכד' המתיימרים להפיג את שביזות יום א' (ע"ע).

חיל הים

אבא (של) – מי שקודם לך בתפקיד בספינה (ע"ע בן). בספינות ברוכות כח־אדם יש גם סבא ונכד.
  • "משה הוא אבא שלי" - משה משרת באותו תפקיד שלי, והגיע אחד לפני לספינה.
אריה - השאגות הנשמעות כאשר החייל מקיא.
בּוֹש – חופשה או מטלות פשוטות במיוחד.
  • וגם - חופש על החבל. כשמעבירים חבל תחת בקרה, אומרים "תן לי בוש", כדי לבקש שישחררו עוד. (בבתי-ספר ימיים ובצי הסוחר זה נקרא סְלֵק - slack).
  • להתבושש - להתבטל.
  • בּוֹשְׁנִיק - כמו התחפשׁות (ע"ע) אצל הירוקים, רק במובן של חופש מאחריות.
בִּיבּ - כינוי לחייל חדש. קיצור של בִּילג' בּוֹי (בילג' - ע"ע ; בוי - כינוי באנגלית למשרת, לרוב כושי)
בילג' (bilge) – שיפוליים בתחתית הספינה, וגם המים המלוכלכים שמצטברים שם.
בן (של) – חייל שהגיע מאוחר יותר לספינה ומשרת באותו תפקיד (ע"ע אבא).
מָנוֹל (manhole) – פתח צר שדרכו יורדים פנימה.
מֶס (mess) – מטבח וחדר אוכל בכלי שייט.
נאום הגבר – בספינות נגד צוללות של חיל הים, כאשר מוצאים צוללת ומסתערים אליה המפקד מדווח במערכת הכריזה של הספינה על המהלך. הדיווח הזה נקרא "נאום הגבר" (עפ"י משלי כט).
סוּגִ'י (soogee) - קרצוף הסיפון ע"י מטאטאים מיוחדים וסבון מעורב בסודה קאוסטית (הסבון המעורב נקרא באנגלית soogee moogee). מתבצע במסגרת מסדר: "לעשות סוג'י".
סקיפר (skipper) - חובל או מפקד הספינה.
פלאוורה - דיבורים של חיילים ללא תכלית (מספרדית: palabra - מילה).
פֿלאט (flat) - חייל הרגיש למחלת ים; מצב של הרגשה רעה במיוחד המביא ל־"פלאטיות" (שכיבה במצב מאוזן).
פַּנְטְרִי (pantry) - תורן הגשת אוכל. באנגלית: חדר להכנת אוכל או לאיחסונו, וכן כינויו של האחראי על החדר.
קוקוס - סוג של מטאטא בעל זקיפים קצרים וקשים המשמש לקרצוף־סוג'י (ע"ע).
קילר (killer) - חייל שאינו רגיש למחלת הים, ומתפקד בכל מצב ים. לרוב, הקילרים הינם שנואי נפשם של הפלאטים.
שוזי - הגייה משובשת של סוג'י (ע"ע).
שטיל (still) - ים שקט במיוחד, ים חלק.

עוד מונחי חיל היםמילון באנגלית ועוד אחד ).

חיל האוויר

פתח מבערים (לפתוח מבער אחורי) – לעבור לפעול במלוא הכוח ולהשאיר את כולם מאחור. במקור: לעבור מטיסה במהירות רגילה לטיסה מהירה על ידי שימוש במבער אחורי (במנוע מסוג טורבו-סילון).
קלירנס – טופס טיולים. טופס שעליו מחתימים את בעלי התפקידים בזמן קליטה בבסיס וגם לפני שחרור.

חיל השריון

גָ'עֲג'וּעַ – מהמורה או בור בקרקע שכאשר נוסעים דרכה עם הטנק, תמיד חוטפים מכה.
לשבור גָ'עֲג'וּעַ – לנסוע דרך אותה המהמורה אבל מבלי להרעיד את כל הטנק ומבלי שאנשי הצוות יחטפו מכה.
היגיון לא חודר שריון – משפט של שביזות (ע"ע) המשקף את חוסר האונים של החייל הקטן מול המערכת (המשפט בנוי על ההקבלה לפגז חודר שריון המצוי בטנקים).
לוף ממסרת – אופן הכנת לוף האופייני לשריונרים בלבד, הכולל בישול הלוף ממנת הקרב הצה"לית המצויה על גבי הממסרת של הטנק (המנוע), כשהמנוע של הטנק פועל והטנק בתנועה.
פודרה – אדמה ואבנים שטנקים נסעו עליהם כל כך הרבה פעמים עד שהם כבר נכתשו ונטחנו לאבקת חול המזכירה פודרה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016