השפה העברית - בן,בר ובת
השפה העברית

בן,בר ובת

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא

המילה בר היא מילה ב◄ארמית שפירושה הוא בן (ברבים: בְּנין - בנים). בדומה למילה העברית בן, גם למילה בר יש מספר משמעויות, ובין השאר, כאשר היא משמשת כנסמך בצירופי סמיכות, היא יכולה לציין השתייכות של אדם לקבוצה או היותו בעל תכונה.

דוגמאות לצרופי סמיכות הכוללים את המילה בר כנסמך:
  • בר-מצווה – כינוי לנער שהגיע לגיל שלוש עשרה והוא חייב במצוות. בהשאלה גם שם הטקס.
  • בר-סמכא – בקי, בעל סמכות.
  • בר-עונשין – שניתן להעניש אותו (למשל: נער שהגיע למצוות נחשב אחראי למעשיו ולכן הוא מוגדר כבר עונשין).

ב◄לשון חז"ל, שהושפעה רבות מן הארמית, השתמשו ביחיד בצורת הנסמך בר-, במקום בנסמך העברי בן-. אך בצורות הנסמך של הנקבה, הרבים והרבות השתמשו בצורות בת-, בני- ובנות-, כמו בעברית. לפי כלל זה אנו נוהגים גם היום, ואומרים: בת-מצווה, בני-מצווה ובנות-מצווה.
למשל:
  • על האישה נאמר: "לאו בת-מצוה" (בבא קמא טו א) - כלומר, אינה חייבת במצוות.
  • אישה "בת-חורין" (גיטין ד ה) היא אישה חופשיה. ברבות: בנות-חורין, ובזכר רבים: בני-חורין.
  • ובלשון ימינו, "קבוצה בת-מנייה" הוא כינוי לקבוצה אינסופית (שאיבריה ניתנים למנייה, אפשר לספור אותם)

בעברית בת ימינו, משתמשים בצורת הנסמך "בר־" גם כקידומת, כדי ליצור צירופים המתארים יכולת או תכונה (בדומה לסיומת האנגלית -able). למשל: בר-קיימא (sustainable), בר-הגנה (defensible) ובר-ביצוע (doable). כאשר מדובר בשימוש זה כקידומת, יש הגוזרים על פי הצורה "בר" גם צורות נקבה ורבים: ברת- בנקבה, ברי- וברות- ברבים. אולם צורות אלה נחשבות לסלנג ואינן תקניות. בעברית יפה יש לומר "התכנית בת ביצוע" (ולא ברת ביצוע") או ברבות: "בנות ביצוע", וכך גם ברבים: "גבולות בני הגנה" (לא "ברי") וכו'.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016