השפה העברית - ארך והתארך
השפה העברית

ארך והתארך

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא

ארך - נמשך פרק זמן מסויים: השיעור ארך שעתיים ורבע.

הצרוף "ארכו הימים" או "רבו הימים" מתאר פרק זמן ארוך באופן אובייקטיבי:
  • בעשרת הדיברות נאמר: כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ (שמות כ יא).
  • וַיְהִי, מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה (שמואל א ז ב).

לעומת זאת, הצרוף "ארכו לו הימים" מרמז שהתקופה נמשכה יותר מהרצוי:
  • למשל, על יצחק, שישב זמן רב בגרר, נאמר: "וַיְהִי, כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים" (בראשית כו ח).
  • היום, גם לצרוף "לא ארכו הימים" יש משמעות סובייקטיבית: הימים עברו במהירות.

התארך - נהיה ארוך יותר, ולרוב יותר מהמתוכנן: הסוודר התארך בכביסה; הצל הולך ומתארך לעת ערב.
וגם בהשאלה: השיעור התארך מעבר לצפוי; הדרך התארכה.

אפשר לראות את ההבדל בין ארך והתארך בדוגמה הבאה:
  • ארכו הימים – משך הזמן הכולל התארך, מספר הימים גדל.
  • הימים התארכו – שעות האור התארכו (לעומת שעות הלילה), כמו שקורה בין סוף דצמבר לסוף יוני בחצי הכדור הצפוני.

[◄אֹרֶךְ יָמֶיךָ]



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016