השפה העברית - אינו ואיננו
השפה העברית

אינו ואיננו

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא

לשתי המילים אֵינוֹ ואֵינֶנּוּ אותה המשמעות, כצורת שלילה של גוף שלישי: הוא אינוֹ יודע ≡ הוא איננוּ יודע.

המילים נוצרו ב◄רבדים היסטוריים שונים של השפה:

  • איננוּ - מקורה ב◄לשון המקרא: כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא (קוהלת א ז)
  • אינוֹ - מקורה ב◄לשון חכמים: "חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה" (משנה, אבות ה ו)

באותו האופן, גם הצמדים איני≡אינני ואינה≡איננה מייצגים מילים שקולות שמקורן בתקופות שונות:

  • אינני, איננה – בלשון המקרא
  • איני, אינה – בלשון חכמים

למילה איננו יש שני מאפיינים ייחודיים:

  • המילה מציינת גם העדרות. למשל, אפשר לומר "איננו" כשמישהו לא נמצא (אבל לא "אינו")
  • איננו משמשת כצורת שלילה גם לגוף ראשון רבים ("אנחנו איננוּ יודעים")

שימו לב: המילה "אֵינֶנּוּ" מנוקדת תמיד בשורוק: הוא אֵינֶנּוּ / אנחנו אֵינֶנּוּ.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016