השפה העברית -
השפה העברית
מה לכריך בחג הפסח?
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

בליל הסדר אנו רגילים לאכול מצה ולברך על מצוותה, ולאכול מרור ולברך על מצוותו. אחר כך אנו כורכים מצה ומרור ומקיימים מצוות "כורך". מקור המנהג הוא הלל, שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן. שנאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו"; כלומר הלל הנהיג לאכול את קורבן הפסח עם מצה ומרור – לכן הוא כרך את שלושתם. בימינו אנו טובלים את הכָּריך הזה בחרוסת.

מתי נכנסה המלה 'כריך' לשפה העברית? רק בשנת 1930, ועוד לפניה הומצאה הכרוכית כתחליף לשטרודל. בימינו יש לכרוכית עדנה, באשר היא משמשת אותנו בכתובת הדוא"ל, ואלה שהכניסוה ראו בצורתה @ דמיון למאפה הקרוי שטרודל.


השרש כר"ך נמצא בעברית של התנ"ך רק פעם אחת: תכריך – עטיפה ואדרת; ככתוב במגילת אסתר (ח') על מרדכי, שיצא בְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; בעברית המאוחרת קיבלו התכריכים משמע של בגדים לבנים שכורכים בהם את גוף המת. שרש זה מצוי לרוב בדברי חז"ל – בעקבות הארמית – במובן עטיפה והקפה – כורכים תחבושת על האצבע – נאמר במסכת שבת.

על השותה ארבע כוסות בפסח נאמר: "אפילו שתיין בכרך אחד יצא" - בכרך אחד – פירושו בבת אחת, ומביטוי זה נוצרה המלה כֶרך – ל- -volume, כי בימים עברו כרכו כל מגילה לעצמה.

אם כן כרכנו יחדיו את המלים: כריך, תכריך וכֶרך, וכולן קשורות לעטיפה והקפה.


ליצירת קשר עם המחבר: mosheossi@gmail.com.