השפה העברית
הגדה – אמירה שיש בה חידוש
כל הזכויות שמורות ©
משה אוסי
לדף הקודם | לדף הבא
הפועל 'להגיד' - כמעט תמיד מציין, שהמגיד מבקש לומר דבר שיש בו מן החידוש (ובערבית גדיד פירושו חדש).


כפי שמוכיחים הפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" (בראשית ג' י"א);
"הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה-בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם" (ישעיהו מ"ב ט');
בסיפור חידת שמשון מופיע עשר פעמים הפועל 'להגיד' (שופטים י"ד ט' - י"ז);
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" (שמות י"ג ח').

שרש הפועל הוא 'נגד' ופירושו בארמית 'למשוך'. וזהו עיקרה של ההגדה - למשוך את השומעים הצעירים. ועל המגיד לחדש דברים ולא להסתפק במה שכתוב, ואם אפשר באמצעות דרמה, הצגות ושירים. ובמיוחד עליו לחדש ולהגיד את הרלוואנטיות של סיפורי ההגדה לימינו אלה, ולהפוך את הסדר ל'לילה של ארץ ישראל' – לספר לבנים ולנכדים על השרשים של המשפחה, עלייתה ארצה ועל הזכות לחיות בארץ ישראל ("השתא עבדי" – אפשר לחיות פה ולהישאר ...'עבד' המתמכר לתאוותיו).


היש הבדל בין הגדה לאגדה? באופן עקרוני אין הבדל: 'הגדה' נכתב בתלמוד הבבלי ו'אגדה' בתלמוד הירושלמי (ההבדל נוצר מאוחר יותר).


ליצירת קשר עם המחבר: mosheossi@gmail.com.


כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019