השפה העברית
יצירת מלים חדשות בלשוננו
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא
לא בלבד בלשוננו הענייה, חצי-מתה, קמו יוצרי מלים חדשות. גם בלשונות החיות חיים שלמים, העשירות, הרחבות, נהגה ונוהגת גם עתה – חוץ מיצירה הטבעית, בלי כוונה, של המון העם – עוד יצירה מלאכותית לשם הרחבה, ולא על-פי כנסת גדולה של חכמים, כמו שדורשים ותובעים מתנגדי המלים החדשות בקרבנו, אלא דווקא על-ידי סופרים יחידים, בני-תמותה פשוטים, היושבים על האובניים ויוצרים מלים על-פי רוח הלשון, ולפעמים גם נגד רוח הלשון; ואלה פנים החדשים הנקראים בלעז נאולוגיזם (דבר חדש), אשר האקדמיה אינה מכנסת אותם במחיצת מילונה עידן ועידנים, מתקבלים על אפה ועל חמתה בראשונה מסופרים אחדים, ואחר מכל העם, ואז תבוא גם האקדמיה ותפנה מקום להממזרים האלה, שנולדו בלי חופה וקידושים של האקדמיה, בין כל המלות המיוחסות המתהדרות על עמודי מילוניה.

אמנם גם שם, כמו בקרבנו, יש מתנגדים להיצירות החדשות; וצריך להודות, כי להם יש הרבה יותר מאשר לנו יסוד וצדק להתנגד ליצירת מלים, מפני שעל כל פנים, הלשונות ההן בערך ללשוננו, הן רוטשילד בערך לקבצן ירושלמי. מה חסר ללשונות האלה? אסמיהן מלאים כל טוב, אוצרות מליהם גדושים בכל הנצרך לענייני החיים, בעתרת שמות ופעלים אשר בארץ מתחת וגם אשר בשמים ממעל ואשר בקרב נפש האדם פנימה. רק בכל זאת, יש שירגיש הסופר הצרפתי או הגרמני כי בכל המלים הנמצאות בלשונו אין תיבה אחת המכוונת לגמרה למחשבתו, לרגשו, להדבר אשר הוא חפץ להגיד בדיוק, וברא לו בריאה חדשה.

על ההרחבה הזאת, אשר סוף-סוף גם בלעדיה אין הצרפתי והגרמני אילם, יש עוררים בקרב חכמי לשונות ההן. אבל גם הערעורים האלה אינם יכולים מאומה נגד כוח הצורך. אם יש באמת צורך במלה החדשה, אם היא מתרגמת איזה מושג מעט יותר טוב, מעט יותר בדיוק מהמלים הנמצאות מכבר בלשון, אם היא נותנת לרגש מהרגשות או לתנועה מהתנועות איזה גוון מיוחד, והיה הילד החדש בן-קיימא בהלשון, וכל הצעקות לא תצלחנה עליו, וחיה יחיה!

די לנו לסקור סקירת עין על פני עמודי המילונים הגדולים להלשונות החיות, למשל מילון הלשון הצרפתית של ליטרה. בכל עמוד ועמוד נראה תיבות רבות שציוּנים בצדן, המכריזים עליהן כי פנים חדשות הן וכי עוד לא זכו להתקדש בקדושת האקדמיה הצרפתית, אך הוא, ליטרה, בן-סמך היותר גדול בענייני הלשון הצרפתית, אשר סופרי כל צרפת פוסקים הלכה בלשון על-פי מילונו, סמך ידו על הממזרים האלה אשר הולידום סופרים, ולפעמים לא סופרי המופת!

אחד מגדולי חכמי לשון צרפת, א. דארמשטטר, יהודי, חיבר ספר שלם בדבר יצירת מלים חדשות בלשון הצרפתית בימינו. הרי הננו רואים כי גם לשון הצרפתית העשירה כל-כך, אשר היתה והוֹוה גם עתה מקור מעיין חי לכל לשונות אירופה, שממנה שאבו רוב המלים למושגי חיי ההשכלה, גם בה עוסקים החכמים, בדרך מלאכותי, ביצירת מלים חדשות עוד בימינו, מפני שגם היא אינה מספקת להאדם המשכיל לתת ארשת שפתיים לכל רגשותיו ומחשבותיו.

החכם דארמשטטר פותח מחקרו זה בהצעת דברי-הימים ליצירת מלים חדשות בלשון הצרפתית, ואומר:

למן ימי סופרי המופת של השפה שומעים אנו מבקרים ומדקדקים מתלוננים על יצירת מלים חדשות, המשחיתות את טוהר הלשון, ובה בשעה אחרים מתאוננים על עוניה, על לא יכולתה לברוא מלים חדשות, וקוראים תגר על גאוותנותה של אביונה זו.


1  |  2  |  3  |  4  |  5    




© כל הזכויות שמורות