ציניות, סרקזם ואירוניה

נהוג לכנות כל אמירה שלילית על המצב בשם ציניות. אבל יש שני סוגים של אמירות שליליות ולא כל אמירה שלילית היא צינית – אמירה שלילית יכולה להיות גם סרקזם.

ציניות (cynicism) היא ראיית שחורות. אדם הדובר או פועל בציניות יודע שהכל רע, הוא אינו מאמין באדם ובכוונותיו הטובות אלא פועל ממניעים אגואיסטיים, חסרי רגש וחסרי חמלה. דוגמה לאמירה צינית: "הוא ארגן את המסיבה רק כדי לקבל מכולם את המתנות". במקרה זה הדובר מאמין שמארגן המסיבה באמת רצה רק לקבל מתנות. אין סתירה בין מה שהדובר אומר לבין מה שהוא מרגיש.

גם בסרקזם (sarcasm) יש ראיה שלילית של המציאות, אבל אמירה סרקסטית מתייחדת בכך שכוונתה הפוכה למשמעות המילולית של הדברים. היא נאמרת על ידי דובר המאמץ עמדה שהוא בעצמו אינו מאמין בה, כדי להגחיך את הסיטואציה. למשל לומר: "הדיון הזה מאוד מעניין", כאשר הכוונה להגיד שהוא בכלל לא מעניין או שהוא מחמיץ את הנקודה. סרקזם נאמר לעתים מתוך הומור שחור או ייאוש.

אפשר להשתמש בקריטריון הבא כדי להבחין בין ציניות לבין סרקזם:

• אמירה צינית מבטאת מרירות וחוסר אמון בעולם והיא מתכוונת לדברים בדיוק כפי שנאמרו.
• אמירה סרקסטית מבטאת הומור שחור ביחס למצב מסוים או לפעולה מסוימת וכוונתה הפוכה לדברים שנאמרו.

ויש עוד סוג של ביטוי קרוב: אירוניה (irony).
באירוניה, כמו בסרקזם, יש ראיה דו ערכית של המציאות. אבל בניגוד לסרקזם, באירוניה אין שליליות אלא יש סוג של התנשאות או של התבוננות מגבוה על סיטואציה שניתנת לפירוש בשתי דרכים. הדובר מציג בו זמנית שתי נקודות מבט שיש בהן סתירה פנימית. נקודת מבט אחת היא הראיה התמימה והרגילה. אבל הדובר מציג גם נקודת מבט נוספת, לעתים במשמעות של "צחוק הגורל", כאשר המצב ניתן לפירוש אחר וסותר. למשל: אדם שקרוב למות מצמא על סירה בלב ים יכול לומר באירוניה: "מים, מים מסביב" – המים אמנם מסביב, אך לא ניתן לשתות אותם.