בינינו, ביניהם

בשנים האחרונות חל בעברית תהליך מעניין, המשלב שינויים בכתיב ובהגייה.
מאז אימוץ שיטת "הכתיב חסר הניקוד" על ידי האקדמיה ללשון, הפך הכתיב בעברית להיות קרוב יותר לכתיב פונטי (המכיל את המידע הדרוש להגיית המילים). בעקבות זאת, נוצרה אצל אנשים ציפייה אינטואיטיבית שהכתיב יישקף במידה רבה את ההגייה של המילה.
התופעה הזאת בולטת במיוחד בהגייה ובכתיב של תנועת הצירה. בעברית יש שתי מסורות עיקריות בהגיית הצירה: על פי המסורת האשכנזית, יש להגות את הצירה תמיד כ-EY, ועל פי המסורת הספרדית יש להגות אותו תמיד כ-E. בעניין הזה שתי המסורות אינן מבחינות בין צירה מלא (צירה שאחריו האות יו"ד) לבין צירה חסר.
בעברית הישראלית, בין השאר בגלל הכתיב חסר הניקוד, יש נטייה גוברת להגות את הצירה המלא תמיד כ-EY, ואת הצירה החסר תמיד כ-E. ומאחר שהשאיפה הזאת הולכת ומתבססת, היא פועלת לעיתים גם בכוון ההפוך: מילים שההגייה שלהן היא בבירור בתנועת E ייטו להיכתב בלי יו"ד, גם כאשר זה אינו הכתיב הנכון של המילה.
מספר שגיאות כתיב נפוצות נובעות כנראה מן הנטייה הזאת: ◄הפניתי, נהניתי וגם ביניהם, ביניכם ובינינו, נכתבות לעיתים קרובות בלי היו"ד הראשונה: מאחר שאיננו שומעים במילה תנועת EY, איננו זוכרים שיש לכתוב שם יו"ד. בפרט, מאחר שהמילה בינינו נשמעת כמו המילה ביתנו, אנו נוטים לכתוב גם אותה בלי היו"ד לפני הנו"ן השנייה, כאילו היתה מילה ביחיד.