|
בתנ"ך קראו לאדמה הרכה שממנה עושים כלים בשם חומר, כמו בצרוף: בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים (שמות א יד).
הביטוי כחומר ביד היוצר מתאר היום בהשאלה מישהו נוח להשפעה, המעוצב לפי רצונו של אדם אחר. במקור זהו ביטוי תנ"כי, המתייחס לחומר כפשוטו: וָאֵרֵד, בֵּית הַיּוֹצֵר; וְהִנֵּה-הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה, עַל-הָאָבְנָיִם. וְנִשְׁחַת הַכְּלִי, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר--בְּיַד הַיּוֹצֵר (ירמיהו יח ג-ד)
ויש פירוש נוסף למילה חומר בתנ"ך והוא ערימה (ערם←ערימה←עומר←חומר):
בימי הביניים נוספה למילה חומר גם משמעות מופשטת של היסוד הגולמי ממנו עשויים עצמים אחרים, כמו material באנגלית, ומכאן גם הצירוף "חומר גלם" של ימינו. הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|