השפה העברית

ה' המגמה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של דקדוק
שאלה של דקדוק
לדף הקודם | לדף הבא


ה' המגמה היא תנועת A הנוספת בסוף מילה המציינת מקום, ונותנת לה משמעות של מגמה, פנייה בכוון אל המקום.

כאשר ה' המגמה נוספת למילה, הניקוד של האות האחרונה במילה משתנה לקמץ ואחריה נוספת ה'. למשל:

  • ירושלימה - בכוון ירושלים, צפונה - בכוון צפון, ימינה - בכוון ימין, ארצה - בכוון לארץ.

אם המילה היא בנקבה והיא מסתיימת כבר בה', האות האחרונה במילה משתנה לת':

  • וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת-הָאֶשֶׁל בָּרָמָה – וַיָּבֹא אֶל-שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה (שמואל א', יט-כב)
  • מוּל-הָעֲרָבָה, צָפוֹנָה; וְיָרַד הָעֲרָבָתָה (יהושע יח יח)

כאשר המילה היא שם של מקום (שם פרטי), התוספת היחידה למילה היא בסופה.
אבל אם המילה היא שם עצם כלשהו, מוסיפים לפניו לפעמים את ה' הידיעה:

  • וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל – וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה (בראשית יט ו)

מה עושים עם סמיכות?

  • קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ (בראשית כח ב)
  • וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע (בראשית מו א)
← בצירוף סמיכות, ה' המגמה נוספת לנסמך בלבד.

ב◄לשון חז"ל ובעברית של ימינו מקובל להשתמש בה' המגמה רק במספר מילים קבועות שמקורן בתנ"ך. בשאר המקרים, כדי לציין מגמה מקדימים למילה את האות ל' או את המילה אל:
  • נוסעים לירושלים, לבית הספר.
  • מביטים אל הרצפה, אל השמים.







כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022