השפה העברית - המפיק
השפה העברית

המפיק

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של דקדוק
שאלה של דקדוק
לדף הקודם | לדף הבא

המפיק הוא נקודה (לא דגש!) הנכתבת בה"א שבסוף מילה כדי לציין שהיא עיצורית ונשמעת. למשל:
  • סִפְרָה (בלי מפיק - הה"א לא נשמעת) – אחד מהסימנים 0 עד 9.
  • סִפְרָהּ (עם מפיק - הה"א נשמעת) – הספר שלה.

מפיק (מהשורש נפ"ק) היא מילה בארמית שפירושה "מוציא". כמו בצרוף ◄מאי נפקא מִנַּהּ.
המפיק מציין שיש להוציא את הה"א, כלומר לבטא אותה.

המפיק נכתב במקרים הבאים:

  1. לציון שייכות בגוף שלישי נקבה של שם עצם יחיד. למשל: ילקוטהּ = הילקוט שלה.
    • בכינויי שייכות של שם עצם ברבים לא יבוא מפיק (סְפָרֶיהָ לעומת סִפְרָהּ).
      במקרה זה אין צורך במפיק כי הה"א מנוקדת ונשמעת.
  2. לציון שייכות של מילת יחס בגוף שלישי נקבה:
    • כגון: אוֹתָהּ, אֵינָהּ, אֶצְלָהּ, בָּהּ, יֶשְׁנָהּ, נֶגְדָּהּ, עִמָּהּ, שלהּ (אבל לא במילה מִמֶּנָה).
  3. לציון מושא ישיר חבור (של פועל) בנקבה: אהבהּ (הוא אהב אותהּ), שְׁמַרְתָּהּ (אתה שמרת אותהּ)
  4. כאשר הה"א שבסוף המילה היא אות שורש:
    • בבתי הספר לומדים את חמשת השורשים: גבהּ, נגהּ, כמהּ, תמהּ, מהמהּ (סימנם ג"ן כת"ם).
      שימו לב שהמפיק יכתב רק כאשר הה"א היא שורשית (גָּבוֹהַּ לעומת גְּבוֹהָה).

והנה עוד כמה מקרים נדירים בהם יופיע מפיק:
  • במילות הקריאה: אֲהָהּ!, הָהּ! ובמילים: אֱלוֹהַּ, הַלְלוּיָהּ, יָהּ
  • במילים משורשים נוספים, כגון: אההּ (קול ה◄אוח), להלהּ, מההּ (למשל: מָהוּהַּ - מרופט)
  • באות השורש השנייה בשורשים מגזרת ל"י, כאשר הפועל הוא בצורת העתיד המקוצר: וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם (להה - עייף, תשוש), וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי (◄כה"י)
  • ב◄ארמית, בסיומות הקניין בזכר (ֵהּ או ֵיהּ) ובנקבה (ַהּ): מִנֵּיהּ וּבֵיהּ (ממנו ובו), לָא מִנַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ (לא ממנה ולא מקצתה), מאי נפקא מִנַּהּ ועוד.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016