השפה העברית

המפיק

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של דקדוק
שאלה של דקדוק
לדף הקודם | לדף הבא


המפיק הוא נקודה (לא דגש!) הנכתבת בה"א שבסוף מילה כדי לציין שהיא עיצורית ונשמעת. למשל:
  • סִפְרָה (בלי מפיק - הה"א לא נשמעת) – אחד מהסימנים 0 עד 9.
  • סִפְרָהּ (עם מפיק - הה"א נשמעת) – הספר שלה.

מפיק (מהשורש נפ"ק) היא מילה בארמית שפירושה "מוציא". כמו בצרוף ◄מאי נפקא מִנַּהּ.
המפיק מציין שיש להוציא את הה"א, כלומר לבטא אותה.

המפיק נכתב במקרים הבאים:

  1. לציון שייכות בגוף שלישי נקבה של שם עצם יחיד. למשל: ילקוטהּ = הילקוט שלה.
    • בכינויי שייכות של שם עצם ברבים לא יבוא מפיק (סְפָרֶיהָ לעומת סִפְרָהּ).
      שימו לב במקרה זה אין צורך במפיק כי הה"א מנוקדת ונשמעת.
  2. לציון שייכות של מילת יחס בגוף שלישי נקבה:
    • כגון: אוֹתָהּ, אֵינָהּ, אֶצְלָהּ, בָּהּ, יֶשְׁנָהּ, נֶגְדָּהּ, עִמָּהּ, שלהּ (אבל לא במילה מִמֶּנָה).
  3. לציון מושא ישיר חבור (של פועל) בנקבה: אהבהּ (הוא אהב אותהּ), שְׁמַרְתָּהּ (אתה שמרת אותהּ)
  4. כאשר הה"א שבסוף המילה היא אות שורש:
    • בבתי הספר לומדים את חמשת השורשים: גבהּ, נגהּ, כמהּ, תמהּ, מהמהּ (סימנם ג"ן כת"ם).
      שימו לב שימו לב שהמפיק יכתב רק כאשר הה"א היא שורשית (גָּבוֹהַּ לעומת גְּבוֹהָה).

והנה עוד כמה מקרים נדירים בהם יופיע מפיק:
  • במילות הקריאה: אֲהָהּ!, הָהּ! ובמילים: אֱלוֹהַּ, הַלְלוּיָהּ, יָהּ
  • במילים משורשים נוספים, כגון: אההּ (קול ה◄אוח), להלהּ, מההּ (למשל: מָהוּהַּ - מרופט)
  • באות השורש השנייה בשורשים מגזרת ל"י, כאשר הפועל הוא בצורת העתיד המקוצר: וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם (להה - עייף, תשוש), וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי (◄כה"י)
  • ב◄ארמית, בסיומות הקניין בזכר (ֵהּ או ֵיהּ) ובנקבה (ַהּ): מִנֵּיהּ וּבֵיהּ (ממנו ובו), לָא מִנַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ (לא ממנה ולא מקצתה), מאי נפקא מִנַּהּ ועוד.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022