שורשים תנייניים
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
     |
שורש תנייני (שניוני, משני, שני – מארמית) הוא שורש שנוצר משם עצם או שם פעולה, כאשר לקחו חלק
מאותיות השורש הראשוני (המקורי) והוסיפו להן את אחת המוספיות או התחיליות של השם.
לדוגמא: השורש רו"מ במשקל תַקְטֵלָה – תרומה. משם העצם הזה נלקחו אותיות השורש המקורי ר', מ', ונוספה להן האות ת' שהייתה חלק מהתבנית של השם ולא הייתה שייכת לשורש המקורי. כך נוצר השורש: תר"מ ← תרמנו, התרים, וכו. דוגמאות לשורשים תניינים –
וגם בתנ"ך יש דוגמה לשורש תנייני:
אבה – במשמעות רצה: אוּלַי לֹא-תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי (בראשית כד ה) תאב – הפך לפועל בפני עצמו: תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ (תהילים קיט קעד) הגייה | כתיב | צורה | אנשים | חיות | צומח ודומם | זמן ומקום | מגזרים | אטימולוגיה
דקדוק | ניקוד | יוצאי דופן | סגנון | פיסוק | היסטוריה | כתב | תהליכים | שירים כל הזכויות שמורות ©
רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022
|
|