השפה העברית - אלה ואלו
מילון השפה העברית
לדף הבית

אלה ואלו

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של משמעות
לדף הקודם | לדף הבא


למילים אלה ואלו (these) יש היום אותה המשמעות – כינוי רומז לעצמים קרובים (ברבים) ממין זכר או נקבה.
מקורן של המילים הוא בשני ◄רבדים לשוניים שונים של העברית.

המילה אלה היא מ◄לשון המקרא:

  • אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב ד)
  • וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--עַל-לְבָבֶךָ (דברים ו ו)
  • הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה (בראשית מא לה)

בלשון המקרא, המילה אלה שימשה ככינוי רומז לקרוב והמילה ההם שימשה ככינוי רומז לרחוק:
  • הַשֹּׁמְעִים בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (זכריה ח ט), לעומת:
  • בַּיָּמִים הָהֵם--גַּם-בְּעֵינַי, יִפָּלֵא (זכריה ח ו).

ואילו המילה אלו היא מ◄לשון חכמים:

  • אלו ואלו דברי אלוהים חיים (ירושלמי, ברכות א ד)
  • הפירות האלו (משנה, מעשר שני ה יב)

בלשון חכמים, המילה אלו שימשה ככינוי רומז גם לקרוב (these) וגם לרחוק (those):
  • כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו; ואלו הן-- (משנה, פסחים י ה)
  • הימים האלו הכתובין במגילת תענית (ראש השנה יט ב)

היום, כאמור, משתמשים בשתי המילים אלה ואלו ככינוי רומז לקרוב בלבד.

ויש עוד מילה שלישית, הללו, שגם בה משתמשים לפעמים כדי לציין כינוי רומז ברבים.
גם המילה הללו מקורה ב◄לשון חכמים, אבל צורת השימוש בה שונה במקצת משתי המילים האחרות:
א) משתמשים בה ביידוע בלבד ("הנרות הללו שאנו מדליקים").
ב) משתמשים בה היום רק כשמתייחסים לדברים שהוזכרו קודם לכן, ולא ככינוי רומז לעצמים מוחשיים.

בעבר1 נעשה נסיון ליצור בידול משמעות בין אלו ואלה ולקבוע שאלה תשמש ככינוי רומז לזכרים ואלו תשמש ככינוי רומז לנקבות. אבל ההבחנה הזאת לא נתקבלה, ובעברית של ימינו משתמשים בשתי המילים גם לזכר וגם לנקבה – כמו במקורות.
____________
1 יוסף קלוזנר, דקדוק קצר של העברית החדשה, מצפה, תל־אביב תרפ"ה, עמ' 56.

ושימו לב לא להתבלבל עם מילת השאלה אֵילוּ? (הרבים של איזה? או איזו?):

  • אילו ספרים קראתם? אילו הצגות ראיתם?



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016