השפה העברית - בן ברית או בעל ברית
מילון השפה העברית
לדף הבית

בן ברית או בעל ברית

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של משמעות
לדף הקודם | לדף הבא


שני צירופים דומים קיימים בעברית למילה "ברית" – בן ברית ובעל ברית. למרות הדמיון ביניהם, לשני הצירופים הללו משמעות שונה.

המושג "ברית"

בזמן המקרא, הברית ציינה הסכם של קבע שאין להפירו, ובריתות נכרתו גם בין בני אדם, וגם בין אדם ואלוהיו. בסיפור נוח, למשל, מסופר שאלוהים כורת ברית עם נוח ועם בניו, ומתחייב שלא יהיה עוד מבול על הארץ. ברית מקראית נוספת היא כמובן הברית של ה' עם בני ישראל, ועיקריה כתובים על "לוחות הברית". ועוד ברית ידועה היא "ברית הנישואין" שהיא ההתחייבות ההדדית בין בני הזוג.

וכשאומרים היום "ברית" סתם, הכוונה היא בדרך כלל לברית המילה ("בריתו של אברהם אבינו"), המשמשת כעדות לברית שבין העם היהודי לאלוהיו.

מה פירוש "בן ברית"?

המילה "בן" בצירוף הזה פירושה השתייכות של אדם לקבוצה. כמו ש"בן בית" הוא אדם השייך לבית ולמשפחה; "בן תורה" הוא תלמיד תורה, אדם השייך לעולם התורה – כך "בן ברית" או "בת ברית" הם יהודיים; מי ששייכים לעם ישראל, שחלה עליהם הברית שבין עם ישראל לאלוהיו.

כך אנו מוצאים במקורות:
  • "אמרו לו: 'בת ברית היא. אשת איש היא'" (ספרי זוטא במדבר לה ב).
  • "נכסים שהן של בני ברית" (משנה, ב"ק א ב).
  • "הוי יודע שהוא בן ברית" (תוספתא, סנהדרין יא א).
  • "וכתוֹב לחיים טובים את כל בני בריתך" (מתפילת הימים הנוראים).
  • "והיא אשת בריתו [בנישואין] ובת ברית [יהודיה]" (ספר הישר לישועה בן יהודה).

לעומת זאת, בעל ברית הוא כל מי שכורתים איתו ברית – יהודי או לא יהודי, אדם פרטי או מדינה.

גם בעלי ברית מוזכרים במקורות, למשל:
  • אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם (בראשית יד יג)



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016