השפה העברית - התראה או התרעה
השפה העברית

התראה או התרעה

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2017
שאלה של כתיב
שאלה של כתיב
לדף הקודם | לדף הבא

הַתְרָאָה (notice, warning) – אזהרה שאדם או רשות נותנים לפני שהם מבצעים פעולה (לרוב: פעולת ענישה).
מטרת ההתראה היא לתת למקבל ההודעה אפשרות להערך לקראתהּ ואולי לבטלה.
  • עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה (סוטה ד כה)
  • עדים בלא התראה במיתה - לא עדים (יומא ו סו)
  • לפני העיקול תישלח התראה
  • הם הגיעו לביקור בלי התראה מוקדמת

לעומת זאת,
הַתְרָעָה (early warning) – אזהרה מפני ארוע חיצוני שצפוי או עלול להתרחש.
הפועל נגזר מן השם "תרועה" - הקול שמשמיע המחצצר כאזהרה מפני האויב.
  • וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה .. וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם --וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת (במדבר י ט)
  • צעקה - בפה, התרעה - בשופרות (תענית יד)
  • המבקרת התריעה על היעדר תכנית לשעת חירום
  • התקבלו התרעות על פיגועים

המילה התראה היא מהשורש תר"י: "אני מתרה בך" (לא לעשות משהו)
המילה התרעה היא מהשורש תר"ע: "אני מתריע בפניך" (שעלול לקרות משהו)




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2017