השפה העברית - חרוט או חרות
השפה העברית

חרוט או חרות

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2017
שאלה של כתיב
שאלה של כתיב
לדף הקודם | לדף הבא

לשתי המילים חרוט וחרות יש לא רק צליל זהה, אלא גם משמעות קרובה.

במילה חרוט משתמשים לרוב במובן הפיזי: משהו שנחרט (נחרץ) בחומר. מכאן המילה מחרטה.
למילה חרות יש משמעות של כתיבה (בעיקר על אבן), ומרבים להשתמש בה במשמעות מושאלת: חרות על דגלם; חרות על לוח לבם; נחרת בזכרונם וכו'.

השורש חר"ת הוא שורש יחידאי במקרא, ולכן קשה לדעת בוודאות מהי משמעותו המדוייקת. מההקשר שבו הוא מופיע, מסתבר שמדובר בפעולה של כתיבה:

שמות ל"א: (יח) וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה ... שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת--לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים.
שמות ל"ב: (טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, מִן-הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, בְּיָדוֹ: לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם--מִזֶּה וּמִזֶּה, הֵם כְּתֻבִים. (טז) וְהַלֻּחֹת--מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא--חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת.

חיזוק נוסף לכך ש'חרות' פירושו 'כתוב' מתקבל מהשוואת הפסוקים בהם מופיע הצרוף 'לוח ליבו':
  • כָּתְבֵם, עַל-לוּחַ לִבֶּךָ (משלי ג ג; ז ג)
  • חַטַּאת יְהוּדָה, כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר: חֲרוּשָׁה עַל-לוּחַ לִבָּם (ירמיהו יז א)

כלומר, התנ"ך מקביל בין 'כתוב' לבין 'חרוש'. ידוע, שהעיצורים ש' ות' מתחלפים לעתים ביניהם ◄בלשונות השמיות; והמילון המדעי מעיר, שהמילה היחידאית 'חרות' היא כנראה שיבוש של המילה 'חרוש'.

צורות נוספות: חריטה או חריתה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2017