מילון ארמי-עברי

♦ פום – פה.
┘ לפום – לפי.
┘ פומפייה – מגררת.
♦ פוק – צא (מהשורש נפ"ק).
┘ פוק חזי מאי עמא דבר – יש להתחשב במנהג העם.
♦ פורתא – מעטה, קטנה.
♦ פירכא – דבר-מה שמפריך את הטענה, שמוכיח את ההפך.
♦ פלוגתא – מחלוקת, חילוקי דעות.
┘ בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת.
♦ פליג – חולק, נחלק.
┘ לית מאן דפליג – אין חולקים על כך ש..; מוסכם על הכל כי ...
♦ פסיקתה – מדרש אגדה על שתי פרשיות שונות בתורה או בנביאים המופרדות ביניהן על ידי הפסק.
♦ פרח² – עף; התעופף והתרחק.
┘ עורבא פרח – עורב פורח [משל לדברים שאין בהם ממש, שמועות ללא ביסוס].
♦ פרך – פיצל, הפריד. ריסק, טחן, פורר.
♦ פרך² – בהשאלה: הקשה, שאל שאלה.
♦ פשיטא – פשוטה, מובנת [דבר פשוט שאמור להיות ברור מאליו].
♦ פתר² – פירש חלום; הסביר.
┘ פתר לה – במדרש אגדה: חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא.