השפה העברית - שמנתי או השמנתי
השפה העברית

שמנתי או השמנתי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא

לשני הפעלים שמנתי והשמנתי משמעות דומה, אך יש ביניהם כמה הבדלים דקים.

הפועל שמנתי נדיר בשימוש היום. יש לו לדעתי צליל אובייקטיבי יותר, ולעתים אפילו משמעות חיובית:

  • במקרא: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ (דברים לב טו)
  • "אין זאת כי שמנה מעט הנערה מרב שבתה כלואה בחדרה" (ביאליק, בת המלך ובן זוגה)
  • דוגמה לשימוש בהקשר חיובי: אומרים "שמנתי מנחת", אבל לא "השמנתי מנחת".

הפועל השמנתי הוא הפועל השכיח יותר מבין השניים.
בדורנו, המקפיד לשמור על הגזרה, נלווית לו משמעות שלילית במקצת:

  • וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל (נחמיה ט כה)
  • לפועל נלווה אולי צליל של פעולה סבילה, של השמנה לא מכוונת (כמו החוורתי)
  • הפועל מופיע בתנ"ך גם במשמעות של גרימה: הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו ו י)
  • בהווה נהוג לומר "משמין" (בהפעיל) לתיאור של תהליך ההשמנה; הצורה "שָׁמֵן" (צורת הבינוני של בניין קל) משמשת רק כשם תואר.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016