השפה העברית - עבור או בעבור
השפה העברית

עבור או בעבור

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא

למילה "עבור" יש היסטוריה מעניינת והיא גורמת לעיתים למחלוקות בקרב עורכי לשון.

בעבר הרחוק, המילה הגיעה מ◄אכדית (ebûru), במשמעות של תבואה, תוצרת חקלאית:
  • וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח (יהושע ה יא).

השימוש הרגיל במילה עבור בתנ"ך הוא בתוספת ב' השימוש, במשמעות של למען, בתמורה ל..:
  • עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם (עמוס ב ו).
  • בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ-- אַל-תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ (תהילים קלב י).

גם היום משתמשים במילה "בעבור" במשמעות דומה, אבל לצידה קיימת גם הצורה "עבור", ויש ביניהן הבדל משמעות:
  • עבור - בשביל (for): "אני מבצע עבודה עבור הממשלה".
  • בעבור - בתמורה ל.. (in return for): "אני מבצע את העבודה בעבור. חופן דולרים"



יש עורכי לשון שאינם אוהבים את המילה "עבור" ומחליפים אותה במילה "בעבור", אולם העדפה זאת היא העדפה סגנונית בלבד ואין זו שגיאה בעברית. מקור השימוש במילה "עבור" הוא בימי הביניים, במשורר והמדקדק הנודע דונש בן לברט. בן לברט קבע שמותר להשתמש גם בצורה "עבור", והצדיק זאת בהשוואה לצמד הצורות המקראיות "עומת" ו"לעומת". הצורה "עומת" מופיעה בקוהלת ללא ל' השימוש (וְגַם-זֹה רָעָה חוֹלָה, כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ - ה, טו), ומכאן הסיק בן לברט שמותר להוריד את אות השימוש גם מהמילה "בעבור".



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016