השפה העברית - טלה,שה וגדי
השפה העברית

טלה,שה וגדי

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
בעלי חיים
בעלי חיים
לדף הקודם | לדף הבא

טלה (lamb) – הוא צאצא הכבשה בינקותו.

טלה - lamb

שאר בני משפחת הכבשים:
  • כבש, כבשה (וגם כשב, כשבה) – החיה הצמרית המוכרת.
    צורת הרבים של כִּבְשָׂה היא כְּבָשׂוֹת ולא כְּבָשִׂים. כְּבָשִׂים הוא צורת הרבים של כֶּבֶשׂ!
  • טלה, טליה – הוולד עד התבגרותו.
  • רחל, רחלה – הכבשה מראשית ההתבגרות המינית עד גמר תקופת הלידה.
  • אַיִל, אֵילִים – הזכר בכבשים בבגרותו.

שׂה – על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר.
בעברית החדשה השימוש בשה הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר.


גדי (kid) הוא צאצא העז.

גדי - kid

שאר בני משפחת העזים:
  • עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). גם העז וגם העזה הן נקבות.
    עז ברבים: עזים (וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת - בראשית ל לה).
    עִזָּה (עיזה פזיזה) ברבים: עיזות (עזות), ובניקוד: עִזּוֹת.
  • גדי, גדיה – הוולד של העז, בעודו רך.
  • צָפיר, צְפירה – הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
  • שעיר, שעירה – הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
  • תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים.
  • עתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.


המילה צֹאן היא נקבה רבות.
צאן – שם קיבוצי לכל הבהמה הדקה, הכשרה, ללא הבדל סוג (כבש או עז),
ללא הבדל מין (זכר או נקבה) וללא הבדל גיל.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016