השפה העברית -
השפה העברית
דרך האתרים
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

לפרשת חוקת (במדבר יט - כב)

המילה אתר היא כיום אחת המילים המוכרות לכל ילד, בין אם מדובר באתר עתיקות, באתר בנייה או - סביר יותר - באתר אינטרנט. בתקופת המקרא המילה אתר הוכרה רק בקרב ילדי ארם: בתנ"ך מופיעה המילה אתר רק בדניאל ובעזרא – שני הספרים שבהם קטעים ארמיים נרחבים, ומשמעה העיקרי הוא "מקום".

השורש את"ר בארמית הוא כנראה המקביל של השורש העברי אש"ר (◄חילופי ת' ב-ש', כשם ששלג הוא תלג ושור הוא תור). המילה אשוּר בספרי השירה במקרא פירושה רגל, צעד או דרך. כך למשל משורר דוד בתהילים: וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן-- מִטִּיט הַיָּוֵן: וַיָּקֶם עַל-סֶלַע רַגְלַי; כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי (פרק מ'). בערבית משמעה של המילה את'ר (أَثَر) הוא עקב הרגל, ובמשמעות מורחבת יותר: סימן, שריד.

נראה שאפשר לשרטט את התמונה הבאה: השורש המדובר שימש במקורו כינוי לעקב או לכף הרגל. משם הוא התרחב בעברית לתיאור הדרך (איוב כ"ג: בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי; דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא-אָט); בערבית - לכינוי לעקבות ולסימנים, ובארמית - לשם כללי למילה מקום.

גם בארמית שבמקרא יש שריד למשמעות של שריד, בדומה לערבית. כשדניאל מתאר את חלומו של נבוכדנצר על ניפוץ הצלם הענק, הוא אומר: "בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא... וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן". כלומר: אז נמחצו כאחד הברזל, החרס, הנחושת, הכסף והזהב... וכל זכר לא נמצא להם.



אגב דיבורנו במילה אֲשׁוּר במובן דרך, נציין שהביטוי הרווח "להבין דבר לאשורו" הוצא מהקשרו ואינו נאמן למקורו. במשלי י"ד נאמר: פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר; וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ. כלומר: הפתי יתפתה בקלות, אך הערום שעיניו בראשו – יתבונן על דרכו וידע שלא לסור ממנה (יש להשוות פסוק זה לפסוק דומה במשלי ט': עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ; וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה). עם ההתרחקות מלשון המקרא המילה "לאשורו" נתפסה בתודעת הדוברים לא כדרך אלא כתיאור של הבנה מדויקת (מלשון יושר ואישור), וכך החלו לומר "להבין את הדבר לאשורו", ובהמשך אף "לבחון את העובדות לאשורן" וכדומה.

כל אתר ואתר

בפרשתנו נאמר שמלך ערד יושב הנגב שמע על בוא ישראל "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים". התרגומים הארמיים מפרשים שהכוונה היא לַתָּרִים, היינו המרגלים, שבהם נאמר "ויעלו בנגב" – ובדרכם הולכים פרשנים רבים. כך למשל מביא רשב"ם: "האתרים – התרים... כמו אפרוח, אתמול, אזרוע. הרבה אל"פין באין לשימוש בראש תיבה". כלומר, לדבריו יש לראות את האות א' שבתחילת המילה כתוספת שנועדה להקלת ההגייה (א' פרוסתטית בלשון הלשונאים). ברם, הא' התחילית מצטרפת בדרך כלל למילים שפותחות בשווא ולא בתנועה כלשהי, כפי שניתן לראות בכל הדוגמאות שהביא רשב"ם מן התנ"ך. גם בלשון חז"ל מוכרות מילים רבות שנכנסו לעברית מן היוונית וקיבלו תוספת א' בראשן להקלת ההגייה – למשל: אסטרטג, אצטרובל, אצטדיון – אך כמעט תמיד מדובר במילים שנפתחו במקורן בצרור עיצורים (stadium למשל), ולכן ברור הצורך בהוספת הא' – מה שאין כן במילה שאנו מדברים בה.

תרגום השבעים לא הבין את המילה "הָאֲתָרִים" כמו רשב"ם, אלא כשם מקום. בדרך דומה גם הולכים חלק מהפרשנים, שמקשרים את המילה עם אתר הארמית. כלומר, דרך המקומות הידועים.


המילה אתר כשלעצמה נשארה מאז ימי חז"ל בשולי העברית, ושימשה רק כצורה שאולה מארמית (למשל בצירוף "בכל אתר ואתר" שבקדיש דרבנן). במהדורה הראשונה של מילונו של אברהם אבן שושן, שיצאה לאור בתש"ח, מובא בערך אתר רק שזהו פירוש המילה מקום בארמית. ברם, אותן שנים התאפיינו בפיתוח מהיר של העברית, ובהכנסה לשימוש של מילים רבות שקיבלו הוראות חדשות. בהקדמה לכרך המילואים של מילונו, שיצא בשנת תשי"ח, כותב אבן שושן על עשר השנים שחלפו: "דומה כי לא היו ימים של גידול ושגשוג כה רבים ומהירים ללשוננו כבשנים האחרונות... לשוננו נענתה היענות מלאה, בדרך ספונטנית טבעית או גם בגזרת השליט, לכל הדרישות של החיים הדינאמיים הדוהרים דהירתם המסחררת בימינו". אחת ההיענויות המדוברות היא בענייננו: נדרש תרגום למילה site, למשל בתחום הארכיאולוגיה, והחלו להשתמש לשם כך במילה אתר (כפי שמופיע בערך אתר בכרך המילואים). עם השנים הלכה המילה אתר יד ביד עם site הלועזית, בין שזו עסקה בבנייה ממשית ובין שפנתה למרחבים הווירטואליים שכיום אין אתר פנוי מהם.


*המאמר התפרסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, במסגרת טור העוסק במילה מפרשת השבוע.
ליצירת קשר עם המחבר: yetsion@gmail.com.