השפה העברית -
השפה העברית
כן-לא שחור-לבן
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

לפרשת פנחס (במדבר כה - ל)

"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת" (במדבר כז, ז).

נפתח בשאלה: כמה פעמים מופיעה המילה yes בתרגום המקרא לאנגלית? נתון עזר: המילה "כן" מופיעה במקרא למעלה מ-500 פעם.

התשובה מפתיעה: אף לא פעם אחת. למרות הופעותיה הרבות של המילה "כן" בתנ"ך, אפילו פעם אחת אין היא משמשת במובן הרגיל שבו אנו מכירים אותה, כתשובה חיובית לשאלה (ההפך מ"לא").

פירוש המילה "כן" ברוב המקרים הוא "כך". למשל: וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים--כֵּן עָשָׂה.

המילה "כך" עצמה אינה מופיעה במקרא, אלא רק המילים הקרובות לה "כה" ו"ככה". במספר מקומות המילים "כן" ו"ככה" אף מתחלפות ביניהן. לדוגמא, בספר דברים מספר משה: "וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה-- כֵּן-יַעֲשֶׂה ה' לְכָל-הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה"; ובספר יהושע אומר יהושע עצמו לעם לאחר הניצחון על חמשת מלכי האמורי: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ--כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה ה' לְכָל-אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם".

אם כן – כלומר, אם במקרא לא הייתה בשימוש המילה כן במובנה הרגיל - איך ענה מי שרצה להשיב בחיוב על שאלה כלשהי? הדרך הרגילה היא חזרה על עיקר השאלה (בהשמטת ה"א השאלה), ובשינוי הנגינה. כשנשאלת רבקה ערב נישואיה על יד בני משפחתה: "הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה?" היא משיבה במילה אחת: "אֵלֵךְ". כעבור דור חוזר בנה, יעקב, לחרן. על הבאר הוא פוגש רועי צאן מקומיים, ושואל אותם: "הַיְדַעְתֶּם אֶת-לָבָן בֶּן-נָחוֹר?" – ושוב תשובה במילה אחת: "יָדָעְנוּ". "הֲשָׁלוֹם לוֹ?" – "שָׁלוֹם".

ועוד קודם לכן: יצחק שואל את בנו שמיהר להביא לו ציד – "הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?"; "אָנִי", עונה יעקב (רש"י על אתר מעיר: "לא אמר אני עשו אלא אני", אך על פי פשט אין כאן חריגה מדרך התשובה המקובלת. כך למשל משיב גם המלאך למנוח השואל (שופטים י"ג): "הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ אֶל-הָאִשָּׁה?" – וַיֹּאמֶר: "אָנִי").

הן צדק

בלשון חז"ל אנו כבר מוצאים מילת תשובה חיובית – אך אין זו המילה "כן", אלא "הֵן" או "הִין", שנשאלה מהארמית. המשנה במסכת מנחות מתארת את קצירת העומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח, שהייתה נעשית בעסק גדול: "כיון שחשכה אומר להם: 'בא השמש?', אומרים 'הין'; 'בא השמש?', אומרים 'הין'... שלשה פעמים על כל דבר ודבר, והם אומרים לו הין הין הין". חז"ל אף הסמיכו את מילת החיוב המחודשת למידה המקראית "הִין": "מה תלמוד לומר 'הין צדק', והלא הין בכלל אֵיפָה היה? אלא לומר לך: שיהא הן שלך צדק, ולאו שלך צדק" (בבא מציעא נט; ומכאן מקור הביטוי "בהן צדק").

כאמור, המילה הן מקורה בארמית, ובתלמודים היא מופיעה בצורה "אִין" (בבבלי גם בצורת השאלה: איני? = כן היא?). יש שטענו שכבר במקרא אנו מוצאים את המילה "הן" במובן זה, בתשובתו של לבן הארמי להצעת יעקב לגבי שכר עבודתו בצאן: "הֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ". ברם, נראה שאין להבין את המילה "הן" כאן במשמע "כן" שלנו, אלא מעין "נו" שבלשוננו (ובדומה מתרגם אונקלוס: "ברם, לוי יהי כפתגמך").

כן נכון

כפי שהובא, ברוב ההופעות של המילה "כן" במקרא משמעות המילה היא "כך", אך לא בכל המקרים. בפסוק שפתחנו בו - כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת – משמעות המילה היא "אמת", נכונה טענתן (וכך תרגם אונקלוס: "יאות בנת צלפחד ממללן"). כך הוא הפירוש גם כשאומרים אחי יוסף אליו "כֵּנִים אֲנַחְנוּ" – דוברי אמת אנחנו; וכן הוא כשאומרים ארבעת המצורעים זה לזה לאחר שהטמינו לעצמם את שלל מחנה ארם: "לֹא-כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים" – לא נכון אנחנו עושים (וכתרגום יונתן: "לא כשר מא דאנחנא עבדין").

השימוש במילה "כן" כתשובה לשאלה נולד אולי כקיצור של התשובה "כן הדבר", המופיעה במקורות חז"ל (כך לדוגמא במשנה במסכת יבמות: "אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאני נחמיה איש בית דלי, אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה בן בבא, ונומיתי לו [=אמרתי לו] כן הדברים"). בחלוף השנים קיצרו הדוברים והסתפקו ב"כן", כפי שמתועד למשל בשאלה שהופנתה לרמב"ם: "...כשהגיע ראובן, תבע משמעון הנזכר הדבר שאבד. אמר לו שמעון: כבר מחלתם לי אתה ושותפך על זה. אמר לו: כן. והיה שם עד אחד..." (סימן רמ"ט).

נראה שיש להבין את המילה כן כשילוב של שתי המשמעויות שנזכרו – הן "כך" והן "נכון". ושמא יש להוסיף למערך ההשפעות את המילה "אכן", שמשמעה "אמנם", "באמת", אך היא משמשת כפתיחה למשפט ("ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר"), ולא כתשובה עצמאית.


*מתוך מאמר שהתפרסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, במסגרת טור העוסק במילה מפרשת השבוע.
ליצירת קשר עם המחבר: yetsion@gmail.com.