השפה העברית -
השפה העברית
הדר א' והדר ב'
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא

לפרשת אמור (ויקרא כא - כד)

"מהדורה מהודרת של המחזור יצאה לאור", כך פורסם בעיתון בערב הפסח. במבט ראשון נראה ששתי המילים בתחילת המשפט יצאו מאותו מקור – ולא היא. שתיהן גזורות אמנם מאותו שורש, הד"ר, אך מדובר בשני הדרים שונים – אחד עברי מקורי, ואחד שהגיע אלינו מבבל לאחר התאמות לשפה הארמית.


נפתח במהדורה: הדר בארמית הוא חזר – הה' היא חלופה של הח' הגרונית (ובפירוש אמרו חכמים בירושלמי מעשר שני פ"א ה"ב: "קודש הילולים, קודש חילולים - לא מתמנעין רבנן דרשי בין ה"י לחי"ת"), והז' היא מקבילה של הד', כמו במילה דהב (תחת זהב). המילה מהדורא מופיעה במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת בבא בתרא. בסיכומה של מחלוקת בעניין גביית חובות, מובא בשם רבינא: "מהדורא קמא דרב אשי אמר לן: ראשון קנה; מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן: יחלוקו". ומפרש רשב"ם, נכדו של רש"י: "רב אשי חיה שישים שנה, ובכל שנה מחזר לימודו בשני חודשי הכלה ניסן ותשרי, ולכשהגיעו שלושים שנה סיים כל לימודו, וכן עשה בשלושים שנים אחרונים. ומהדורא קמא היינו שלושים שנים ראשונים, ומהדורא בתרא הן שלושים שנים אחרונים". הווה אומר, מהדורה היא מחזור, השלמת סיבוב של לימוד. ואמנם, בתלמוד הירושלמי מופיעה במקום מהדורא המילה מחזירה: "במחזירה תניינה חזר בו ר' יוסה" (יבמות פ"א ה"ב).

השורש חז"ר עצמו – משמעותו הבסיסית היא כנראה סיבוב, הקפה. כך למשל מופיע בגמרא בפסחים: "חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין [כלומר: מסתובבים], וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין".


נעבור למילה השנייה במשפט שבו פתחנו, מהודרת: השורש הד"ר במובן של פאר ויופי מופיע במקרא פעמים רבות, הן כפועל (לדוגמא: וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן) והן כשם עצם (לֹא-תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר, ישעיהו נ"ג). בפרשתנו מצווים ישראל לקחת ביום הראשון לחג הסוכות פְּרִי עֵץ הָדָר, ולשמוח בו וביתר המינים לפני ה'. אונקלוס מתרגם על פי חז"ל: "פירי אילנא אתרוגין". התרגום הארצישראלי לעומתו מביא תרגום כפול: "פירי אילן משבח, תרוגין". הפרשנים נחלקים האם "עץ הדר" הוא שמו של עץ האתרוג (כך סובר רמב"ן, על פי השורש הארמי רג"ג, שעניינו חֶמדה), או שעץ הדר פירושו משובח ונאה, ולמדו חז"ל "כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו" (ראב"ע).

על כל פנים, כיום משפחת פירות ההדר נקראת על שמו של האתרוג, ולא רק בעברית. השם הלטיני של משפחת ההדרים הוא citron, כשם האתרוג. הוא עצמו קיבל את שמו דווקא מן הארז (cedar), שצורת אצטרובליו דומה לצורת פרי האתרוג, וממנו התפשט השם אל כל המשפחה העסיסית.


על אף שהפרדנו בין שני ההדרים – יש שביקשו למצוא נקודות השקה ביניהם. כך למשל, ר' שמואל יוסף פין (ליטא, המאה ה-19) מעלה במילונו "האוצר" את הסברא כי האתרוג נקרא "פרי עץ הדר" בשל צורתו המעוגלת, כמשמעות המקורית של השורש הד"ר בארמית. כסיוע לדבריו הוא מביא שהתפוח נקרא בארמית "חזורי", על שום צורתו המעוגלת. מעניין לציין בהקשר זה כי התרגום הארמי לשיר השירים מזהה את התפוח באתרוג - כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים: "כמא דיאי מקטרונא [= כמו שיאה האתרוג (citron)] ומשבח אתרוגא ביני אילני סרק – כין רבון עלמא יאי ומשבח ביני מלאכיא...". גם רבנו תם סבור שכשדיברו חז"ל על תפוח כוונתם היתה לאתרוג (תוס' שבת פח ע"א).

במאמר מוסגר נעיר שהאתרוג מכונה "תפוח פרסי" בכתבי יוסף בן מתתיהו, ובלשונות שונות הוא נקרא בעבר "תפוח גן עדן". נראה שאף הביטוי הקבלי "חקל תפוחין קדישין" [שדה תפוחים קדושים] מתייחס במקורו לאתרוג, שלפי אחת הדעות במדרש הוא הוא פרי עץ הדעת בגן עדן.

גם הביטוי הרווח "מהדרין במצוות", שנאמר בתחילה לגבי נרות חנוכה והתרחב עד תעודות הכשרות (ואף עד קווי האוטובוסים), נמצא על התפר שבין ההדרים. במקורו הוא משויך דווקא להד"ר הארמי. בגמרא בברכות מובא: "אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האוּר כדרך שמחזרים על המצוות", והכוונה היא שאין להתאמץ ולחפש אש להבדלה, בניגוד לשאר המצוות שיש לחזר אחריהן. כך גם פירוש המהדרין בנר חנוכה: המחזרים אחר המצוות. ברבות הימים הובן הביטוי "מהדרין" על דרך העברית (כלומר: מפארים ומייפים), והחלו לומר מהדרין במצוות במקום מהדרין אחר המצוות, כבתחילה.


*המאמר התפרסם במוסף 'שבת' של מקור ראשון, במסגרת טור העוסק במילה מפרשת השבוע.
ליצירת קשר עם המחבר: yetsion@gmail.com.