(עמוד 2 מתוך 4)

נשאר עתה לנו עוד לדבר על הבדל המיבטא בתנועות.

משבע התנועות שיש לנו בניקוד המקובל אצלנו (דבר ידוע הוא שהיו עוד שיטות של ניקוד אחרות), בשלוש אין שום הבדל בין היהודים במזרח ורוב יהודי המערב, והן: פתח, חירק ושורק (רק מיעוט קטן ברוסיה קוראים שורק כמו חירק). גם בהברת הסגול אין באמת הבדל, אלא שהתימנים קוראים על-פי-רוב במקום הסגול פתח או חיריק. בהברת החולם יש חילוק, שיהודי המזרח קוראים אותו בקול הרגיל של o ויהודי המערב קצתם קוראים אותו בקול הרגיל של eu וקצתם בקול של au. את תנועת הצירי קוראים יהודי המזרח כמו סגול בקול הרגיל של e, ויהודי המערב כמו ei. אך ההבדל העיקרי, היותר ניכר ובולט, הוא במיבטא תנועת הקמץ, שיהודי המזרח קוראים אות בקול הפתח, ויהודי המערב בקול הרגיל של o.

והנה בדבר הברת קולות התנועות, כבר נתברר בחכמת הלשון בראיות מכריחות ובסימנים מובהקים מתוך עצם הניקוד המקובל אצלנו, שכבר בזמן קדום נשתנו קולות התנועות ממה שהיו בראשית. אין ספק בדבר, כי בתחילה לא היו בלשון העברית אלא שלושה קולות תנועיות, כמו בלשון הערבית, והם: קול הפתח, קול החירק, וקול השורק. אח-כך נשתנה מקצת השורק הקצר לתנועת חולם, ומקצת חירק קצר לתנועת הצירי ומקצת פתח ארוך כמו-כן לחולם. ורק אם היה איזה דבר להגן על הקול הקדום, כמו הברה דגושה וכדומה, נשאר הקול הקדום בהווייתו הראשונה. מה היתה סיבת השינוי הזה? עוד לא עלה ביד החקירה המדעית בחכמת הלשון לעמוד עליה בוודאות גמורה. קצת החכמים ייחסו את הנטייה לשינוי זה לתכונות המקום ואמרו שהמקומות הגבוהים גורמים יותר לקול o , קצת החכמים ייחסו שינוי זה לקולות הלשון שהיות יותר רגילים ביושבי הארץ לפנים, קודם שבאו שמה היהודים. על כל פנים, בעצם הדבר אין ספק, ורק השינוי הזה מבאר טעמי קצת הנטיות של השמות והפעלים והמלים בלשון.

כל אלה השינויים נעשו בזמן קדום של הלשון, ואחר-כך נקבעה ההברה ונתקיימה בהווייתה הכללית בלי שינויים כלליים בכל זמן פריחתה של הלשון בימי המלכים והנביאים. ואין לנו שום רמז בתוך עצם טבע דקדוקה של הלשון לשינויים כלליים בטבע ההברה גם בימי הזעזועים הגדולים של גלות ושלטון הנכרים בארץ אחר-כך זמן רב, בזמן שצורתה הדקדוקית של הלשון נשתנתה ונהייתה אותה הלשון שנשמרה לנו בתוספתה והמשנה וכו'. והשאלה היא זו: אלה התנועות שנזכרו למעלה שנחלקו יהודי המזרח מיהודי המערב בהברתן, איך היתה הברתו בפי אבותינו בזמן ההוא? למשל: איך קראו דוד ושלמה וישעיה וירמיה את שמו של אדם הראשון: Adam או Odom ? והנה צריך להודות כי עד כה לא נמצאה שום עדות ברורה, מפורשת, לתכונתה של הברת התנועות בימי המלכים והנביאים, כי הקולות לא נשמרו לנו במכונת דיבור ואין לנו מזמן ההוא שום העתקה בכתב של לשון אחרת, אך מזמן קצת יותר מאוחר נשארו לנו עדויות כשרות שאין לפקפק בהן.