השפה העברית - אלא אם כן
השפה העברית

אלא אם כן

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
שאלה של סגנון
שאלה של סגנון
לדף הקודם | לדף הבא

הביטוי "אלא אם כן" הוא אחד מ◄ביטויי התנאי הקיימים בעברית. הוא משמש לרוב לצמצום התחולה של משפט שלילי: "לא ... אלא אם כן ...".

גם לביטוי "אלא אם" משמעות דומה. בדורות קודמים היו שאסרו על הביטוי הקצר יותר:
אֶלָּא אִם כֵּן (אלא אם)
אמור: לא נקבלך לעבודה, אלא אם כן תביא אישור מהלשכה.
(אל תאמר: לא נקבלך לעבודה, אלא אם תביא אישור מהלשכה).
אלא אם כן - רק בתנאי ש־. זהו המצוי במקורות, והחריגים נדירים: "לא ענש, אלא אם כן הזהיר" (יומא פא א): "אין בית דין גוזרין גזרה על הציבור, אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה" (ב"ק עט ב).
ובכן, אמור: מדינת ישראל לא תצא למלחמה, אלא אם כן תותקף תחילה.
"ודייק", עמ' 166


אז קודם כל, כדאי לסייג ולומר שכותבי האיסור התכוונו כנראה רק למשפטים שליליים. אין מניעה להשתמש בביטוי "אלא אם" במשפטים חיוביים. וכך מוצאים במקורות למשל:
  • "עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת, אלא אם יבא אליהו ויאמר" (שבת קח א).
ויש לביטוי מקבילות גם במבנים אחרים, כגון: הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ (עמוס ג ג).

אבל יש במקורות גם לא מעט דוגמאות ל"אלא אם" במשפטים שליליים:
  • "מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו, אלא אם רצה" (משנה, בבא בתרא א ב).
  • "לא יטבול את הקומקום בפח המים, אלא אם שפשף" (משנה, מקוואות ט ב).
  • "לא ישתמש חבר [..] בסעודתו של עם הארץ, אלא אם היה מותקן תחת ידו" (תוספתא, דמאי ג ו).
  • "אין מקבלין העדים, אלא אם ראו שניהן באחת" (ירושלמי, שבועות ד א).
  • "אין אדם מתנה על שני דברים באחת, אלא אם בא חכם ..." (עירובין, ג ה).

לכן, נראה שהאיסור הזה אינו מבוסס היטב על המצוי במקורות. מומלץ בהחלט להכיר את הצורה המלאה "אלא אם כן", ורצוי אולי אף להעדיף אותה, אבל מבחינת העברית, אין כל פסול גם בצורה הקצרה יותר: "אלא אם".



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018