השפה העברית - נכויות ומאפיינים חיצוניים
השפה העברית

נכויות ומאפיינים חיצוניים

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2016
בני אדם
בני אדם
לדף הקודם | לדף הבא

גפיים
איטר יד ימינו מי שיד שמאל היא החזקה אצלו (יד ימין נאטרה, "נסגרה").
גידם מי שנקטעה ידו.
קיטע מי שרגליו כרותות, קטועות.
פיסח, חיגר מי שאינו יכול ללכת ככל האדם. [ הסבר]
צולע  

חושים
חרש מי שאינו שומע (המושג חרש-אילם כבר לא בשימוש).
אילם מי שאינו אומר ואינו דובר כלום.
כבד שמיעה / ראיה  
כבד-(פה וכבד-) לשון – מגמגם  
פוזל  
שׁתום עין מקורו של הצרוף הזה בספר במדבר (כד ג), בנאומו של בלעם על "הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן". הפרשנים מתווכחים אם שתום העין הוא רואה, עוור, רואה בעין אחת ועוור בשניה, או להיפך . היום מקובל להניח ששתום עין זה עוור בעין אחת.
עוור, סומא מי שעיניו סמויות, עוורות, שאין לו חוש הראיה.
סגי נהור  
כסומא בארובה אדם המוצא דבר חכמה במקרה (נידה כ)
תתרן מי שאין לו חוש ריח (תתרנית - ב"ב קמו)

מבנה הראש
גבן אדם בעל גבה אחת בלבד או ללא גבות (משנה, בכורות מג).
חרום (חרום-אף) מי שאפו חרום (שקוע בין עיניו), פחוס. יְדָיָה בֶן-חֲרוּמַף (נחמיה ג י) [גם בערבית]. בהשאלה - מי שמאנפף (מדבר דרך האף), כמו מָאטִי פוֹנְפִי של ביאליק: "מבַנְקש אַנְתָּה אִנְשָה, בחור?"
עבדקן (זלדקן) בעל זקן עבה (זקן דק).
קירח ללא שיער על ראשו.
גִבֵּחַ קירח מעל למצח: וְאִישׁ, כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ--קֵרֵחַ הוּא (..) וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו, יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ--גִּבֵּחַ הוּא (ויקרא יג מא).

גובה
גמד (בנקבה: גמדה – גמדת)
גיבן גיבנת – גבנון (חטוטרת)
גבוה-גבוהית-תורן ("גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהן תורן" - בכורות ז מה)
ננס-ננסת-אצבעי ("ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהם אצבעי" - בכורות ז מה)
נפיל  
קיפח (וגם: כיפח) אדם גבה קומה (ירושלמי ברכות פט)

צבע עור
לבן-לבנה-בוהק ("לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק" - בכורות ז מה)
לבקן albino, אדם שחסר פיגמנטי צבע בגלל פגם גנטי.
טפיח (טפוח?) אדם שחור ביותר ("שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפיח" - בכורות מ"ה)

מאפיינים נוספים
גמלוני
גרום




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2016