השפה העברית

מצרפתית

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
מילים שחדרו לעברית
מילים שחדרו לעברית
לדף הקודם | לדף הבא


הצרפתית היא שפה הודו־אירופית השייכת לקבוצת השפות הלטיניות. השפה מבוססת ביסודה על הלטינית, כפי שדיברו אותה חיילי יוליוס קיסר שכבשו את צרפת במאות ה־2 וה־1 לפנה"ס, ויש בה גם כמה מאות מילים שנותרו מן השפה הגאלית, שהיתה שפתם של השבטים הצרפתיים, וכן כמה מאות מילים מן השפה הגרמאנית, שהיתה שפתם של הפרנקים (שבט גרמני), שכבשו אותה במאה החמישית לספירה. הצרפתית המודרנית התגבשה מהצרפתית העתיקה במאה ה־17.

הצרפתית בחיי הארץ

מאז הגיע נפוליאון לחופי ארץ ישראל, בשנת 1799, היה לצרפתית מעמד חשוב בארץ. הצרפתית, שהפכה בימי נפוליאון לשפה בינלאומית, שימשה כשפתם של האזרחים הצרפתיים בארץ וכשפת ההוראה במוסדות החינוכיים הנוצריים. גם החינוך היהודי בארץ במחצית השניה של המאה התשע עשרה הושפע מן הצרפתית: בשנת 1860 הוקם בפריס הארגון "כל ישראל חברים" (כי"ח, בצרפתית – אַליאַנס) שהתמקד בהגנה על זכויות היהודים ובחינוך יהודי. בשנת 1870 הקימה כי"ח את בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל – "מקווה ישראל". הלימודים בבית הספר כללו, לצד הכשרה חקלאית, גם לימודים עיוניים בשפה הצרפתית. גם הברון רוטשילד, שפקידיו דיברו צרפתית, תמך בחינוך הצרפתי במושבות החקלאיות שיסד.

עם עליית מעמד העברית, נמוגה בהדרגה ההשפעה הצרפתית על החיים בארץ. בשנת 1918 עבר בית הספר "מקווה ישראל" ללימודים בעברית. במקביל לכך, נחלשה גם השפעתה הפוליטית של צרפת על ארץ ישראל, עם התבוסה הטורקית במלחמת העולם הראשונה והסכם סייקס-פיקו, שקבע את הגבלת איזורי ההשפעה הצרפתיים לסוריה וללבנון.

השפעה על העברית

לשון הילדים – במשך שנים רבות היתה לשון משחקי הילדים בארץ משופעת במילים ובביטויים מצרפתית. למשל, במשחק "אבן נייר ומספריים" אומרים "אן-דה-טרו-אה" כדי לתזמן יחד את הצגת הידיים (בצרפתית: un deux trois – אחת, שתיים, שלוש). כשרוצים לעצור משחק באמצע אומרים "פּוּס" (Pouce) – אגודל. מילים צרפתיות נוספות: "כידון" של אופניים, שהוא שיבוש של גידון (Guidon) וקורקינט, במקור: טרוטינט (Trottinette).

ההגיינה והקוסמטיקה – מונחים רבים בתחומי ההגיינה והקוסמטיקה מקורם בצרפתית: טמפון (Tampon), מי קולון (Eau de Cologne), נייר טואלט (Toilette) ועוד.

הקידומת "אה-לה-" – שפירושה: בנוסח או בסטייל. למשל: "ג'אז אה-לה מיילס דייויס".

מילים שמקורן בצרפתית

אווירון (Avion) – המילה חודשה על פי הצליל של המילה הצרפתית.
בוהמה (Bohème) – מעמד האומנים והסטודנטים החיים חיים חופשיים ואינם מחוייבים לנורמות החברתיות המקובלות.
בוטיק (Boutique) – חנות קטנה המתמחה במוצרי יוקרה (כגון בוטיק אופנה), ובהשאלה, שם תואר למוצר איכותי, המעוצב באופן אישי ולא תעשייתי: יינות בוטיק, ממתקי בוטיק. במקור: חנות.
בון־טון (Bon ton) – אופן ההתנהגות הראוי בחברה מסויימת. נאמר לעיתים בנימה אירונית כשרוצים להסתייג מאופן ההתנהגות הזה. מילולית: צליל טוב, ובהשאלה: טעם טוב, נימוס.
בז' (Beige) – צבע צהוב-אפור (בצרפתית עתיקה bege הוא "הצבע הטבעי של צמר וכותנה"). .
גורמה (Gourmet) – אנין טעם: ארוחת גורמה, מסעדת גורמה.
גורמט (Gourmette) – שרשרת כבדה, לרוב מזהב.
גיליוטינה (Guillotine) – מתקן משרדי לחיתוך נייר. . במקור: מכשיר להוצאה להורג מימי המהפכה הצרפתית.
דֶזָ'ה ווּ (Déjà Vu) – תחושה של התקלות מחדש במצב מוכר. במקור: כבר נראה.
הומאז' (Hommage) – יצירת אומנות שבבסיסה אזכור חיובי ונוסטלגי לאמן ידוע או ליצירה חשובה. במקור: אות הוקרה.
ז'יטון (Jeton) – אסימון הימורים. לשים ז'יטון על.. – להמר על.
"טורים" (Tours) – סיבובי מנוע. במקור: סיבובים.
נובוריש (Nouveau riche) – עשיר חדש; מי שהתעשר לאחרונה ואץ להפגין את עושרו בראוותנות חסרת טעם.
נון-שלאנטי (non-לא, Chaloir-לדאוג ל־) – שווה־נפש, מתייחס לדברים בקלילות ובלי להתרגש.
סינמטק (Cinémathèque) – מקום שבו מוקרנים סרטים מובחרים לקהל מצומצם. במקור: אוסף סרטים.
פאסה (Passé) – עבר זמנו. במקור: מיושן.
פודרה (Poudre) – אבקת איפור (ע"ע גם ◄במילון הצה"לי)
פסאז' (Passage) – מעבר מקורה להולכי־רגל המוקדש בעיקר למסחר. בצרפתית: מעבר.
קארט בלנש (Carte Blanche) – יד חופשית, רשות לפעולה ללא הגבלה. במקור: צ'ק פתוח (מילולית: כרטיס לבן).
קלישאה (Cliché) – ביטוי או רעיון נדוש שיעילותו נשחקה מרוב שימוש, או ביטוי שמשתמשים בו מכוח ההרגל, אך אינו מבטא את האמת המדוייקת המתאימה למצב. במקור: גלופה (של דפוס).
קלסר (Classeur) – עוקדן (לעקוד = לקשור). תיק בעל שתיים או שלוש טבעות קפיציות נפתחות. במקור: סדרן.
קסקט (Casquette) – כובע מצחייה (כובע מצחה). צורת הקטנה של casque - כובע.
ריקושט (Ricochet) – רסיסים של ירי.
לחטוף ריקושטים – בהשאלה: להפגע שלא באשמתך, לרוב בשל קרבה לבעל שררה זועם.
שסי (Chassis) – שלדה.
שרמנטי (Charmant) – שם תואר לגבר המנסה להקסים ושיש בו משהו מושך הקוסם לנשים. לרוב משתמשים במילה במשמעות שלילית לתיאור גבר שיש משהו מלאכותי (אינטרסנטי, חנפני) בנחמדות ובחלקלקות שלו.
תפוח אדמה (Pomme de Terre) – תרגום מילולי מצרפתית (וכן מגרמנית: Erdapfel).

ביטויים שמקורם בצרפתית

אחריי המבול (Après moi le déluge) – ביטוי של אדישות כלפי ההתמוטטות הצפוייה אחרי שאעזוב (מיוחס ללואי ה-15 או לפילגשו, מדאם פומפדור).
אם אין לחם שיאכלו עוגות (S'ils n'ont pas de pain qu'ils mangent de la brioche) – ביטוי ציני של התנשאות על העניים (מיוחס למארי אנטואנט). במקור מדובר על בריוש – סוג של לחמניה צרפתית עשירה.
במלחמה כמו במלחמה (a la guerre comme a la guerre) – "במלחמה כמו במלחמה": יש להתנהג בצורה תקיפה והולמת את המצב; ביטוי המכשיר התנהגות חריגה עקב הנסיבות.
דו שיח של חרשים (Dialogue de sourd) – שני אנשים המדברים זה עם זה מבלי להקשיב.
האצילות מחייבת (Noblesse oblige) – קריאה להתנהגות יפה המתחייבת על פי הממון והמעמד.
לשטוף את העיניים (Se rincer l'oeil) – ליהנות ממראה יפה (לרוב: של נשים יפות). במקור: להציץ באיברים מוצנעים.
עם האוכל בא התיאבון (L'appétit vient en mangeant) – נאמר על פעולות שונות הנעשות בהתחלה בלי חשק. במקור: ציטוט מתוך סיפור של רבלה (Rabelais).



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022