קנה סוף

הגיע הזמן לנפץ עוד טעות רווחת. האם אלו קני סוף


צר לי לאכזב אתכם, אבל לא.

מה שרואים פה הוא במבוק מצוי, ואם מתעקשים על עברית – חיזרן מצוי. מקור השם במבוק הוא בשפה המאלאית: כשבמבוק נשרף, האוויר הכלוא בקנה משתחרר מהמפרקים בקולות "במ-בוק".

בארץ, לצערנו, יש מעט נחלים ואין בכלל במבוק. מה שיש בארץ הוא או קנה (עב־קנה, קנה מצוי או קנה סוכר), או סוף (למשל סוף מצוי). יתכן שמקור הטעות הרווחת הוא הפסוק: וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת, דָּלְלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר; קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ (ישעיהו יט ו) – אבל גם בפסוק הזה, קנה וסוף הם צמחים שונים.

הקנה והסוף שניהם צמחי גדות. הקנה המצוי הוא ממשפחת הדגניים ולו גבעול (קנה) חלול. בתמונה מימין רואים קנה (ועוד כל מיני), ובתמונה משמאל - סוף:

הקנה מופיע בביטויים רבים:

בקנה השתמשו למדידת אורך: קנה-מידה. משהו או מישהו שאי אפשר לסמוך עליו: הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה (ישעיהו לו ו). רעיון שתואם לרעיון אחר. מחלום פרעה : וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד (בראשית מא ה) מי שפטרו אותו בתשובה קלושה: "דחו אותו בקנה". אדם נוח וותרן: רך כקנה. "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תענית כ עא). ואדם שאינו קוטל קנים הוא אדם רציני שכבר עשה דברים בחייו. קוטל קנים היה בעבר בעל מקצוע שתפקידו לקצוץ את הקנים, ובתלמוד הוא הפך שם נרדף לבור ועם הארץ.

מידע נוסף על הקנה.