השפה העברית - גרעין, גלעין וחרצן
השפה העברית

גרעין, גלעין וחרצן

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2018
צומח ודומם
צומח ודומם
לדף הקודם | לדף הבא

כל המילים הללו מתארות את הזרע שנמצא בתוך הפרי:

גרעין (seed) – כאשר יש זרעים רבים המקובצים יחד, כל אחד מהם נקרא גרעין. הגרעינים יכולים להמצא בתוך פרי אחד (למשל אבטיח, תפוח או אגס), על גבעול אחד (כמו חיטה או תירס) או על תפרחת אחת (כמו חמניה).

גרגיר (grain, caryopsis) – כאשר הגרעין עטוף בקליפה דקה המכילה גם זרע וגם פרי, הוא נקרא גרגיר. גרגירים יש למשל לאורז, לחיטה ולתירס, וכן לרימון ול◄פירות יער.
  • שימו לב, שהמילה הקרובה גַּרְגֵּר היא שם פרטי של צמח בר ממשפחת המצליבים, ולא צורה נרדפת לגרגיר.

גלעין (fruit stone, pit) – פרי שהזרע שלו מוגן על ידי חרצן קשה, כגון מנגו, משמש או שזיף. ברוב הפירות בעלי זרע יחיד הזרע הוא גם גלעין, אבל יש גם פירות בעלי זרע יחיד שאינו נחשב גלעין, למשל אבוקדו.

המילה 'גלעין' נחשבת ממשלב גבוה יותר מ'גרעין' ובלשון הדיבור אומרים לרוב 'גרעין' ולא 'גלעין'.
(מבחינה דקדוקית זאת כמעט אותה מילה – האותיות למ"ד ורי"ש ◄מתחלפות ביניהן מבחינת הצליל).

ועוד מילה קשורה היא:
חרצן – בדרך כלל משתמשים במילה חרצן רק לזרע של ענב או של זית. על פי ההגדרה הבוטנית, החרצן הוא המעטה הקשיח העוטף את הזרע בחלק מהפירות.

המקור למילה חרצן הוא בספר במדבר: "מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד-זָג - לֹא יֹאכֵל" (ו ד) – אבל מהפסוק לא ברור מהו החרצן ומהו הזג.

גם במשנה דנו בנושא זה (נזיר ו לד):

ר' אלעזר בן עזריה אומר: אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג.
אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? החרצנים אלו החיצונים הזגים אלו הפנימים.
דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר: שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל.

מהדיון נראה שהמשמעות התנ"כית של המילים חרצנים וזג נשכחה עד ימי המשנה. במשך השנים היו השערות שונות בנוגע למשמעות המילים. שד"ל, למשל, שיער שחרצנים הם ענבים אחרי שנדרכו ליין. אפשרות נוספת שנראית לי הגיונית היא שמדובר בצימוקים.

בכל אופן, הפירוש המקובל היום הוא שחרצן של ענב הוא הגרעין והזג הוא הקליפה.





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2018