השפה העברית - ליל הסדר או סדר ליל פסח?

בגלויות תימן ועירק חגגו ישראל את חג הפסח. משעלו לארץ מצאו חג חדש – ושמו 'סדר'. אנו שומעים כיום מפי אנשים וקוראים בעתונות בטויים כמו 'היכן תחגגו את הסדר?', 'ליל הסדר' ואף 'הלכות ליל הסדר'. המקור לבטויים אלה הוא שגיאה בהבנת העברית. בשער ספרים נכתב 'סדר ליל הפסח' ופרושו הסדר של הלילה, כמו שאנו אומרים כיום 'סדר היום' לפני פגישה של ועדה. אבל בהשפעת הלועזית הובן הצרוף 'סדר ליל' כאלו הוא הליל של הסדר. כך נוצרה מסורת בקרב קהלות אשכנז לקרא לקריאת ההגדה בפסח 'סדר'.

על שער ספרים שנדפסו בליוורנו ובבגדאד ובירושלים נכתב 'סדר הגדה של פסח'. מה שאנו מקימים בליל הפסח הוא 'הגדה'. על פי הפסוק והגדת לבנך ביום ההוא. הטקס לא נקרא סדר, אלא הגדה. ובלשון הדבור של קהלת בגדד קראו לו 'שתא כא' – על סמך הבטוי 'השתא הכא'. אבל בלשון יותר מדויקת ובקהלת מוצל היו אומרים 'קראנו את ההגדה' ובודאי לא אמרו 'ערכנו סדר'.

הפותח הגדה ימצא בעמודים ראשונים את הכותרות 'סדר בדיקת חמץ', 'סדר ליל פסח', 'סדר הקערה' – המלה סדר פרושה – מה בא ראשון ומה בא אחריו, באיזה סדר נאמרות הברכות ונאכלים המצה והמרור, למשל – כמשמעה ולא כציון לפסח. באותו אפן יש סדר ראש השנה, ובשער ספר התפלות נכתב 'סדר התפלות לחול ולשבת'.

חכמי אשכנז קיצרו את הבטוי 'סדר הגדה של פסח' למלה 'סדר' ויש עדויות לשמוש בקצור זה מלפני מאות שנים¹, ואין פלא שקצור מועיל זה התקבל בארץ בקרב כל הקהלות.

אבל בקרב האשכנזים גם הובן הצרוף סדר ליל – בתור הלילה של הסדר, ולא הסדר של הלילה, על פי צורת הסמיכות באידיש וגם סדר המלים בין התאר לשם העצם 'א גרויס מציאה' = מציאה גדולה. באותו אופן אנו מוצאים כיום כחקוי לסדר המלים באנגלית שמות של חברות ושלטי רחובות כמו 'כנרת הוצאה לאור' במקום 'הוצאה לאור כנרת' וכן 'ידיעות ספרים', הידיעות על הספרים במקום 'הוצאת ספרים ידיעות'.

בהגדות של אחינו יוצאי אשכנז משמשת המלה סדר שם לציון אותו ערב או לטקס המתקים באותו ערב. נכתב שם 'דיני בדיקת חמץ' ולא 'סדר בדיקת חמץ' ויש התיחסות ל'קערת הסדר'.

נכבד את המסורת של יוצאי אשכנז, ונשתמש בקצור המועיל 'סדר' סתם, עבור סדר ליל הפסח, להבדיל מסדר ליל ראש השנה או כל סדר אחר. אבל אל נשכיח מסורת יותר מדויקת. לא נאמר ונלמד תלמידים לומר ליל סדר, אלא ליל הפסח. לא הלכות ליל הסדר, אלא הלכות ליל הפסח, לא קיום סדר, אלא קריאת ההגדה של פסח.

¹ "ובפסח אם אין לו יין מקדש על הפת, ואינו אוכל עד שיסדור הסדר" (רש"י, ספר האורה, חלק א נג).

*ליצירת קשר עם ד"ר אברהם שלום: abraham.shalom@gmail.com.