השפה העברית
סדר המילים במשפט: דוגמאות להקדמת הַפֹּעַל
כל הזכויות שמורות ©
אברהם שלום
לדף הקודם | לדף הבא
בתקשרת הכתובה והמשודרת יש כותבים ושדרנים הדבקים באדיקות בקיום כלל לועזי שאינו קים בעברית ומאחרים תמיד את הפעל מן השם. בלשון הגרמנית יהיה תמיד הפעל הרעיון השני במשפט. דוברי שפות אחרות הלומדים גרמנית מתקשים בלמודם כי אינם יכולים לעמוד על המשמעות של משפטים ארוכים, עד שהם מגיעים ברוב עמל אל הפועל החותם את המשפט ולפעמים הופך את משמעותו אם הפועל בא בשלילה.

בעתונים מסוימים ובתכניות טלביזיה נמצא כי הכותבים והדוברים נוהגים להקדים את שם העצם לפעל, אם בהשפעת יידיש או גרמנית ואם בגלל העתקת מלה במלה בתרגום מאנגלית.

בעברית נוהג כלל הפוך.אם המשפט בעברית אינו פותח בנושא –שם העצם- אלא למשל בתאור זמן או חלק משפט אחר, יבוא הפעל לפני שם העצם. אבל אין זה כלל קשוח, ואפשרי שנוי סדר המלים לצרך הדגשה או הבלטה. התוצאה של כפית הכלל הקשוח של הלשון הגרמנית1 על המשפט העברי מקשה על הקורא, ונביא למטה כמה דוגמות לשבושים אלה:
  1. הסתרת משמעות המשפט
    במסעדות בערי ישראל נראה לפעמים שלט תלוי על הקיר. היושב לשלחן מבחין במלים הפותחות של השלט 'מכירת משקאות' . היושב אינו רואה שם סימן לדלפק ומפנה את מבטו בתמיהה לקרא את המלה האחרונה בשורה 'חריפים' , ועדין התמיהה במקומה. במתיחת הצואר יוכל היושב לראות את השורה הבאה 'למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה', והתמיהה גוברת , מי מעודד צעירים להשתכר? ואז יוכל הסועד להבחין בשורה התחונה במלה הבודדת 'אסורה'. מדוע לא פתח כותב השלט במלה 'אסורה' וכתב אסורה מכירת משקאות וכן הלאה? שלט כזה מופיע במסעדות רבות ומן הסתם חויבו בעלי המקום להציגו בהוראה של השלטונות. גם הנוסחה 'מי שטרם מלאו לו' במקום 'מי שגילו פחות משמונה עשרה שנה' מעידה על לשון רשמית של רשויות החק. נראה כי מנסחי השלט דבקו בנוסחה הגרמנית לפיה הפעל 'אסורה' אינו יכול לבוא בראשית המשפט. מלת השלילה 'אין' תוכל לבוא בעברית בראש המשפט, כמו במשפט 'אין אני יכול לחבוש את הכובע הזה'. התרגום הגרמני של המשפט הזה הוא 'איך כאן דיזן האת נישת תראגן', או בהעתקת מלה במלה חזרה לעברית – אני יכול זה הכובע לא לשאת. מלת השלילה 'נישת' באה בגרמנית לקראת סוף המשפט. 'יכול' העברי מתורגם לגרמנית 'כאן' ,פעל – לא בינוני - בזמן הווה ובא במשפט במקום השני אחר הנושא 'איך', אני. דחיקת הפעל לסוף המשפט ודחיקת מסירת המשמעות לקורא מביאה לפעמים לסכנת נפשות. בצדי הכבישים נראה לעתים לוח המודיע 'עצירת מכוניות וחנית רכב מקולקל בשולים'. רק לאחר שהאט הנהג ונסה לעצור את הרכב המקולקל יוכל לקרא את השורה התחתונה 'אסורה'. יש שהקורא נשאר תלוי באויר עד שהוא מגיע לסוף המשפט בחוסר נשימה- והכל בגלל ההצמדות לכלל בלשון הגרמנית. מתוך דו''ח של מבקר המדינה: בנוסף לכך , גם המלצות סקר שערך המשרד עצמו בנושא זה, [כאן יתהה הקורא מה ארע להמלצות , אך התשובה מבוששת לבוא] אשר תוצאותיו הראו כי ישנן פניות רבות לחדר המיון , [מה קרה להמלצות?] גם כשיש להם חלופה בקהלה, לא טופלו כנדרש. היה על המבקר להקדים את הפעל ולכתב: 'בנוסף לכך,לא טופלו כנדרש גם המלצות סקר' וכן הלאה. הכותב הקדים את שם העצם 'המלצות הסקר' לפעל 'טופלו', ונאלץ להציב ביניהם משפט ארוך, והקשה על הבנת דבריו.

  2. התנגשות בין שמות עצם
    הנה עוד דוגמות של משפטים משובשים בתקשרת. הקרין מודיע במהדורת חדשות בקול ישראל 'במכתב לראש הממשלה אריאל שרון אומר...' השומע ממתין לשמוע מי אומר לראש הממשלה אריאל שרון. אבל ראש הממשלה באותן זמן היה בנימין נתניהו ואריאל שרון היה שר התשתיות. 'קול ישראל ' ביקש להודיע למאזינים 'אריאל שרון אומר במכתב לראש הממשלה'. המשפט פותח בשם העצם והבינוני בא אחריו. אבל אם בקשו העורכים להדגיש את המלה 'במכתב' והזיזוה לראש המשפט, היה עליהם גם להזיז את הפועל 'אומר' ממקומו והצבתו לפני שם העצם הפרטי -'במכתב לראש הממשלה אומר אריאל שרון'.

    במאמר בנושא מדיני נכתב: 'לפי שטיניץ, אולמרט ולבני הקימו גוף מיוחד בשם 'מנהלת המו''מ' (צ''ל 'ושמו' או 'הנקרא') המונה כמה עשרות עובדים ועוסק בפרטי פרטים, והכל בסודי סודות.' הקורא תוהה מה נאמר מפי השלשה שטיניץ ואולמרט ולבני , ואז בא הפעל 'הקימו'. הכותב ביקש לומר כי על פי שטיניץ הקימו אולמרט ולבני וכן הלאה. הפעל הקימו מקומו לפני השמות אולמרט ולבני ולא אחריהם. בעתון אחר נכתב 'לאחר דברי שר המשפטים ראש לשכת עורכי הדין יורי גיא רון שב והזכיר את הצעתו'. נוצר גבוב של שר המשפטים ראש לשכת עורכי הדין' . והנכון לכתב לאחר דברי שר המשפטים שב ראש לשכת עורכי הדין וכן הלאה. ובעוד פרסום נמסרה הידיעה 'למרות דרישות פרקליטי אולמרט פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, הודיע להם כי לא יקבלו..'. כאן נוצר גבוב של שמות עצם – פרקליטים ופרקליט. העתון בקש לתקן את הנוסח הלקוי בהוספת פסיק אחר השם הפרטי אולמרט. אולם כאשר סדר המלים והנסוח לקויים לא תבוא הישועה מהשענות על פסיק. לולי ההשפעה הלועזית היתה מערכת העתון כותבת 'למרות דרישת פרקליטי אולמרט הודיע להם פרקליט מחוז ירושלים וכן הלאה. המשפט יתוקן בהזזת מלה אחת ויחידה ממקומה – הצבת הפעל 'הודיע' לפני שם העצם. ועדין הנסוח מסורבל ואינו מתאים לעברית. כותרת בעתון '' אחרי 'האלופה' גבריאלוב היתה בנסיעה''. מי היא האלופה גבריאלוב ומי היתה בנסיעה אחריה? 'האלופה ' היא תכנית טלביזיה וגבריאלוב הוא שם המשפחה של שחקנית באותה תכנית והכותבים נכשלו ולא כתבו – אחרי התכנית האלופה היתה מיכל גביראלוב בנסיעה. ידיעה בעתון 'הארץ' – 'לאחר שלפי הערכות 5 מליון מוסלמים התישבו בצרפת , הופיעו קוי שבר חדשים'. העתון לא התכון לומר כי לפי ההערכות של חמשה מליון מוסלמים קרה כך וכך. והנסוח העדיף הוא ' לאחר שעל פי הערכות התישבו חמשה מליון מוסלמים בצרפת וכן הלאה.'

  3. קטיעת המשפט באמצעו והתחלת משפט חדש
    המנסחים מתחילים את המשפט ועוצרים ומתחילים משפט חדש. הדוגמה הבאה לקוחה מעתון שבועי: 'רגע אחרי השבעתו של אובמה הבורסה בול סטריט נפלה'. אי אפשר לומר 'אובמה הבורסה' .. הכותב מתחיל במלים 'רגע אחרי השבעתו של אובמה' ומבקש לעצור שם, ולהתחיל במשפט חדש 'הבורסה בול סטריט נפלה'. סדר המלים הנכון הוא 'רגע אחרי השבעתו של אובמה נפלה הבורסה בול סטריט'. הפעל 'נפלה' בא אחרי שם העצם 'הבורסה' ושטף המלים אינו נעצר במחצית המשפט. עוד משפט שהופיע בתקשרת: 'בבית המשפט השופט דרורי, בעצמו חובש כפה ושומר מצוות, הוביל לפיוס כשהנאשם מביע חרטה מלאה בפני הקופאית והיא סולחת לו' לאחר המלים בבית המשפט מצפה הקורא למצא מיד פעל – בבית המשפט נפתח הדיון, או בבית המשפט נקבע, או בבית המשפט הוביל השופט דרורי וכן הלאה. במקום זאת בא בדברי הכותב משפט חדש 'השופט דרורי, בעצמו חובש כפה ושומר מצוות, הוביל לפיוס'. אם נכתב 'בבית המשפט הוביל השופט דרורי' יזרמו המלים ללא עצירה. שוב רואים אנו כי הקדמת שם העצם לפעל, עוצרת את שטף המלים במשפט. משפט יותר מסורבל הופיע בחדשה על מחלוקת בקרב מפלגה מסוימת: 'נתניהו חושש שאם יבחרו מחדש מוסדות הלכוד, חברי מרכז ובעלי התפקידים בסניפים הפיגלינים יגדילו באופן משמעותי את כחם במוסדות'. הקורא תמה מה התלות בין 'מוסדות הלכוד' ובין 'חברי מרכז ובעלי תפקידים' במשפט, האם הצרוף השני בא להסביר את הצרוף הראשון ( משמש לו 'תמורה' לפי המונח של התחביר), או שני הצרופים מצטרפים יחד לרשימה אחת והכותב בקש לומר 'אם יבחרו מוסדות הלכוד ואם יבחרו חברי מרכז' וכן הלאה. רק בקריאת המשפט הארוך עד סופו, אפשר להבין מה ניסה הכותב לומר. העתון התכון להודיע 'נתניהו חושש שאם יבחרו מחדש מוסדות הלכוד יגדילו חברי המרכז' וכן הלאה. אך אחרי שדחק הכותב את הפעל 'יגדילו' אחר שמות העצם 'חברי המרכז ובעלי תפקידים בסניפים הפיגלינים' אבדה משמעות המשפט. הכותב מצפה מן הקורא לעצור עצירה חדה באמצע המשפט, ולהתחיל משפט חדש 'הפיגלינים יגדילו באפן משמעותי' וכן הלאה.

  4. הפוך המשמעות
    'האם הממשלה תאשר את מנוי ג'רבי'? המשפט כפי שהוא שואל האם הממשלה או גוף אחר – למשל הכנסת – היא שתאשר את מנוי? יש לשער כי כונת הכותבים היתה לשאל האם יהיה אשור או לא יהיה אשור ולא מי יאשר. 'למה דגן נשאר במוסד?' הכותבים בקשו לשאל מדוע נשאר דגן ולא עזב. משמעות המשפט שכתבו היא מדוע נשאר דגן ולא אדם אחר, סגנו למשל.

1 הערה – בתרכית נדחה הפעל לסוף המשפט, לא רק למקום השני. למשל, המשפט 'מנין יוצאת הרכבת לאסטנבול' יתורגם 'אסטנבול איצ'ין תריני נה רה ואר' ומלה במלה – אסטנבול-עבור הרכבת-של אי מקום נמצאת'. אין להניח כי הכותבים בתקשרת שלנו השפעו מן התרכית.

ליצירת קשר עם ד"ר אברהם שלום: abraham.shalom@gmail.com.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2019