יש להבין את ההבדל בין משוי לבין חלוץ.

אומנם לחלוץ/חילוץ יש משמעויות רבות, כגון: חילוץ עצמות, חילוץ אבנים מהחומה, ואפילו חלוץ [ח' קמוצה] במובנים של: צעיר העולה לארץ ישראל, או: ראשון – כנחשון, או: חלוץ במשחק הכדורגל, אך כאן יושווה החילוץ ממצוקה למישוי מן המים.

אין לומר כי מישהו נחלץ מן המים; מן המים נמשים, ומסכנה כללית – או ממצב ביש – נחלצים.

סימוכין והבהרות:

בשמואל ב' פרק כ"ב פסוק י"ז נאמר:
יִשְׁלַח מִמָּרוֹם, יִקָּחֵנִי; יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים [בניין הפעיל].
משה נמשה מן המים [בניין נפעל].

בשמות פרק ב' פסוק י' כתוב:

		וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר: כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ [בניין פעל – פ' קמוצה].

אין זה נכון לכנות "כוח מישוי ימי" – כ"כוח חילוץ": לא מחלצים יורדי ים שנקלעו לעין הסערה, אלא מושים אותם מן המים.

בנוסף, מן המים שולים; ראה מילון "אבן שושן" פירוש המלה שלה:

		"שלה – משה, הוציא [בייחוד מתוך מים!]; "השולה דג מן הים" [שבת ק"ה]. "ושולה פשתנו מן המשרה" [מועד קט"ז]. .... ....נשלה – נמשה, הוצא: הדגים נשלו מתוך הנהר".

עינינו הרואות כי המלה שלה/נשלה היא הכללית ביותר, ואף שבדרך שלל כוונת הדברים בשימוש במלה זו היא מישוי מן המים, הרי פירושה מתרחב גם לחילוץ ולהוצאה, כשליית פשתן מן המשורה. [המשורה היא כלי לקיבול נוזלים, אך במשפט המצוטט – מתוארת המשורה ככלי המכיל זרעי פשתן].

(יום רביעי 11 אפריל 2012) ‏

---

ליצירת קשר עם המחבר: avram@benezra.co.il.