לקראת בוא חג הפורים יורשה לי להעלות הצעה ישנה נושנה, אשר נהגתה על ידי הלשונאי יצחק אבינרי, והיא, הצעה לשם חדש ל"אוזני המן" – [יחיד, זכר] – אזנמן, א' עם קמץ, ז' ו- נ' עם שווא.

יצחק אבינרי הוא בעל החידוש של תפוז [קיצורו של תפוח זהב] השגור בפי כל.

מלבד היתרון בהיגוי של אזמנן החדש על אוזני המן הישנים, יש קושי בשימוש חופשי בביטוי השגור בפי כל - אוזני המן - וקושי זה בא לידי ביטוי בניסיון הכללת ביטוי/מילה זה/זו בסמיכות – משימה בלתי אפשרית.

אפשר לומר; "חלת דבש", או: "משקה הדרים", אך כדי לבטא את עוגת אוזן המן בסמיכות - לא נוכל למצוא תקנה, ועלינו להשתמש בנוסח ארוך, כגון – "אוזני המן של פרג" וכיוצא בזה; אוזן המן הוא כבר כולל בתוכו סמיכות, ושימוש כפול בסמיכות אינו תקני.

גם הוספת ה' הידיעה לאוזני המן היא בלתי אפשרת – אפשר לומר, כמובן, "העוגה", אך "ה-אוזן המן" לא נשמע תקין...

המילה המוצעת אזנמן פותרת את הקושיים, קלה לביטוי, מובנת, דומה לשפת הדיבור, קצרה ובת שימוש ככל שם עצם אחר בשפה העברית.