השפה העברית
שאלה לוהטה (נכבדה)
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא
(עמוד 4 מתוך 5)

אם הפרזתי מעט על המדה בדברי אלה אז אבקש סליחה מסופרינו ומספרותנו; אך אחשב כי בכלל הצדק אתי.

הן רבות ידברו בדבר שאלת היהודים בספרותנו עתה. אלה יאמרו כי בהאחז העברים ברוסיה ובעבדם את אדמתה אז מאושרת תהיה היהדות כלה; ואלה יחוו דעת, כי אך בהוסד בתי ספר לרבנים (כל זאת ברוסיה) אז יכלו כל נגע ופגע מעמנו; ואלה יקראו בקול: הפילו את הקיר המבדיל ביניכם ובין אחיכם הרוסים ואז תעלה רפואה שלמה למכתכם! מה רבו הרופאים, מה רבו הרפואות, ומה מעט התועלת אשר תצא מכל אלה, – מה נוראה המכה הטריה אשר תשאר בגוית לאומנו בהרפאו בכמו אלה!! האֻמנם לא תראו כי גם מבלי עזרת הספרות כבר נפל הקיר ומאומה לא תבדיל עוד בין צעירי עמנו ואחיהם הרוסים? האמנם בהפך עשרת אלפים מבני עמנו לאכרים רוסים והמה וצאצאיהם אחריהם לא ישובו עוד לדרכי לאמנו, האמנם בזאת יושח הלאם כלו? האמנם לא תראו כי תחת חפציכם להיטיב את היהדות תדכאו נפשה? תחת הטיב גהה תפזרו מלח על פצעיה? תחת חַזֵּק אחדותה תכוה לרסיסים? מדוע לא נתרומם ולא נשלח מבטנו אל העתיד? מדוע הננו חובקים ידינו בצלחת לבלתי עשות דבר אשר יהיה כמקור נאמן לתשועת העם כלו?

לשוא יהיה כל עמלנו כל עוד לא נתן מרכז ללאמות, מרכז אשר ימשוך ויקרב אליו כל אישי הגויה הזאת. לשוא כל עמל סופרינו להחיות את השפה אם כל העם כלו יוָתר בארצות פזורות בין העמים המדברים שפות שונות.

לשוא יהיה כל עמלנו, כי הוא לא יצלח להכחידנו מתחת השמים: לשוא!

הן אמנם עד עתה נותר עמנו בחזקו ותקפו. כל גלי ומשברי המקרים שעברו עליו, הצרות הרבות אשר מצאוהו, האש, המים והחרב אשר שטפוהו הם לא עצרו כח לכלותנו מעל פני האדמה. אך מה נתן לנו ללאומנו כח-ענק זה? הלא אך דתו השונה מדתי כל העמים ושנאת העמים לו, ולולא שתי אלה שהיו ללאומנו כבר חדל ישראל מהיות גוי כאשר תמו עמים רבים אשר שמם נשאר רק בספרי הקורות; ועתה – כזאת כן גם האחרת לא תעצרנה עוד כח לסוכך על לאומתנו אשר נשארה כעיר פרוצה אין חומה, ואם רק נחפץ כי שם ישראל לא ימחה מעל פני האדמה כי אז עלינו לעשות דבר אשר יהיה כמרכז לכל עמנו כלו, כלב בגויה אשר ממנו יזרֹם הדם בעורקי גוית הלאֹם ויתן חיים לו. והדבר הזה הוא – ישוב ארץ ישראל.


1  |  2  |  3  |  4  |  5    




© כל הזכויות שמורות