שמות ערים ומקומות

חוֹלוֹן – שם תנ"כי, מהמילה חול:

• וְאֶת-חֹלֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ (יהושע כא טו).
• וּמִשְׁפָּט בָּא, אֶל-אֶרֶץ הַמִּישֹׁר--אֶל-חֹלוֹן וְאֶל-יַהְצָה (ירמיהו מח כא)

מעניין לציין שיש עוד עיר ששמה קשור לחול – רמלה (רמל - חול בערבית).

חֵיפָה (בצירה) – כך אומרים את השם בעברית.
בערבית ובאנגלית - Haifa.

נָוֶה שאנן – בשלוש הערים הגדולות יש שכונה בשם זה. זהו צירוף של שם ותואר, ולכן המילה נווה מנוקדת בקמץ (כצורת הנפרד). מקור השם הוא במקרא: יְרוּשָׁלִַם – נָוֶה שַׁאֲנָן (ישעיהו לג כ).

נָצְרַת – בשווא ובפתח, והקמץ הוא קמץ גדול, כמו בשם צרפת.
*בעבר היה מקובל לנקד את השם בשתי תנועות סגול. למשל בשיר "שמאל הירדן" של ז'בוטינסקי:

שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נָצֶרֶת וּבְנִי.

נְתניה (בשווא בנו"ן) – השם נְתַנְיָה הוא שם מקראי (למשל יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה - מלכים ב' כה כג).
העיר נקראת על שם הנדבן הציוני האמריקני נתן שטראוס.

קרית שמונָה – על שמם של יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו על הגנת תל חי ב-1920. שמונָה - בזכר.

תל אביב – שם של עיר בבלית המוזכרת במקרא: וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר (יחזקאל ג טו). במקור זהו שם אכדי-בבלי: til abūbu – תל שהוא שריד של המבול; abūbu (אבובו) - מבול. נחום סוקולוב השתמש במשמעות העברית של שם העיר כצירוף של תל (שריד של ישוב שחרב) ואביב (כמציינת התחדשות) לתרגום שם ספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ עתיקה חדשה").

שמות נוספים (לחצו להרחבה)

רחוב יהודה הימית ביפו